לוח ארז החדש שנג

עוד י"ל כי אחרי שאז"ל שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם א"כ איך אמר השם על פנחס שיהי' לו ברית עולם אשר לא יכרת הלא אפשר שיחטא עוד אלא כיון שאז"ל כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכיון שזיכה את הרבים בטוח הוא שלא יחטא עוד ויאות לכרות עמו ברית עולם וזהו תחת אשר קנא ויכפר על בנ"י וזיכה את הרבים בטוח הוא שלא יחטא עוד ובדין שאתן לו ברית עולם:

עוד י"ל עפ"מ שפירש"י שהיו השבטים מבזים אותו ראיתם בן פוטי זה שהרג עגלים לע"א והרג נשיא מישראל לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרן הכוונה עפמ"ש בלו"א לפ' מ"ש חייב אינוש לבסומי בפורי' עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי שהצדיק גמור יכבוש את טבעו ובמצות השם שווה ישווה לו לגמול טוב ולברך את הצדיק או להשיב לרשע רע כרשעתו והנה אם איש אכזרי בטבעו נוקם ונוטר קנאת ד' צבאות לא ידענו מה הי' לו אם קנאת ד' תעשה זאת באמת או שרתיחת דמו הניעו אבל אם איש אוהב שלום יאזור חיל לעשות נקמה באויבי ד' שלא כטבעו הרך והענוג זהו מופת חותך שלבו וכונתו רק לשמים וז"ש ראותם שהרג עגלי' לע"ז ואחרי שהוא מגזע גוי אכזר אוהב דמים ע"כ לא מאהבת ד' הרג נשיא בישראל כ"א רתיחות דמו הביאו לידי כך ע"כ אינו ברום המעלה ולא נאוה לו תהלה ופאר כ"כ ע"כ בא הכתוב ויחסו אחרי אהרן שהי' אוהב ורודף שלום ובכ"ז הכריח א"ע לעשות שלא כטבעו הרך והענוג וע"כ שקנא רק לשם ד' ע"כ לו יאתה לכרות עמו ברית עולם:

והנה להיות תמיד בשלום א"א שהרי אין שלום אמר ד' לרשעים ועת לעשות לד' ולרדוף את השלום ולא היה הקב"ה מברך את פנחס בברית שלום אשר הוא קיים לנצח כי יש לירא שיחזיק במעוז השלום אף לעת כזאת אשר החיוב להשבית השלום וללחום מלחמת ד' באויבי ד' אבל שהוא מזרע אהרן הכהן אוהב שלום ובכ"ז הכריח את טבעו לנקום נקמת ד' והפריע את השלום לעת מצוא ע"כ אין לגור והנני נותן לו את בריתי שלום ובכ"ז בעת אשר יקראוהו לקרב נגד מתקוממיך ד' ישמע לקול קריאת ד' לעשות נגד טבעו:

עוד י"ל עם מה שאז"ל וי"ו דשלום קטיעא והוא עפ"מ שאז"ל שבשעת מתן תורה באו או"ה לבלעם ואמרו ד' למבול ישב והשיב להם ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום הכוונה כי הם חשבו אחרי שהתוה"ק עשתה לעוברים פיקודיה בעונשים חמורי' ואחרי שהאדם עלול לחטוא ע"כ נתייראו פן יבא הקב"ה להחריב את כל העולם ע"י תוה"ק אם לא ישמעו לפיקודיה לזה השיב שאם שלום בין ישראל והם באגודה אחת אז אף יחטאו אין עמו הצורך לכלות את כל העולם כלו כ"א כל ישראל נחשבי' כגוף א' ונמשלו לשה ואז"ל כשהשה לוקה בא' מאיבריו מרגיש כל גופו ה"נ א"צ להעניש רק חלק מהם ויחשב כאלו לקו כלם והיה המחנה הנשאר לפליטה ע"כ אמר ד' עוז לעמו יתן שנותן לעמו כח ותעצומות שלא יצטרך לכלות את כלם ח"ו ע"י שיברך את עמו בשלום עי"ז רק אפס קצהו יראה המכות ובכ"ז אחרי ששלום ביניהם ירגישו כלם כאלו כלם לקו. והנה לכאורה אחרי שפנחס עשה את הדבר הגדול הזה לקנא קנאת ד' צבאות ולמסור נפשו לקדש את השם וכי מפני זה יכפר עון ישראל שהיו כמחרישים ורואים את הנבלה באין פוצה פה ומצפצף אבל אחר שמדה טובה מרובה ממדת פורעניות כאז"ל ע"כ כמו שאם מיעוטם לוקים ע"י השלום והאחדות שביניהם כאלו כלם לוקים כן אם אדם א' יעשה גדולות ונפלאות הקשר של שלום המחבר אותם יכריע כל העולם לכף זכות ותחשב להם לצדקה כאלו אף הם היו עושין כן לקדש ש"ש וזהו פנחס וכו' השיב את חמתי וחשוב בעיני כאלו כלם קנאו והראי' לזה שהרי ולא כליתי את בנ"י בקנאתי לא כליתי את כלם כ"א השלום שביניהם החזיק מיעוט את המרובה וכ"ש שבמדה טובה אעשה כן ותחשב להם לצדקה מה שעשה האחד המיוחד שבהם ואחרי שהשלום הוא דבר נכבד כזה שמעכב את הפורענות על כלם וגם גורם