לוח ארז החדש שנא

ישרים דרכי ד' אדם כזה הוא נופל ממדרגתו בעת אשר יגלה ד' את עיניו להבין טעמי ונימוקי פקודי ד' כ"א צריך האדם לילך ממדרגה למדרגה מתחלה מה טובו אהליך יעקב יראה את השם רק כמו באהל דרך ארעי ואח"כ יוכל להלוך קדמה משכנותיך ישראל שתמיד בקביעות תשכון עליו דעת את ד':

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כי לאנשים שפלי המדרגה לא יוכלו לחיות בעוה"ז בשופי ונחת כי יש לירא שישמכו ויבעטו אבל צדיקים גמורים אשר כל הרוחות לא יזיזום ממקומם להם יאה לנחול שני עולמות וז"ש שליעקב שהם המדרגה הפחותה די להם שיהא להם אהל ארעי אבל לישראל החשובים להם משכנות קבועות יהיו ובכ"ז לא יסורו מדרך הטוב והישר:

שם אל מוציאם ממצרים וכו' יאכל גוים צריו וחציו ימחץ עפמ"ש חצי כלום והם אינם כלום. ופירש"י שאו"ה שהם מטה זעם עברתו של הקב"ה להכות בהם את ישראל כדי שיחזרו למוטב והם אשר בשביל זה בשם חציו של הקב"ה יכונו הם יכלו ויאבדו אבל ישראל אע"ג שהם כמטרה לחץ בכ"ז לא יכלו ויאבדו כ"א יעמדו חי כל הימים והנה האו"ה מרימים יד על כס יה להלחם עמו ע"כ יאכל ויאבד את הגוים אשר לא רק צוררי ישראל המה כ"א גם צריו של הקב"ה ובשביל זה חציו הם האו"ה כנ"ל ימחץ ויכלם:

שם והיה אדום ירישה וכו' וישראל עושה חיל וירד מיעקב ובמסורה שבבעה"ט וירד מים עד ים עפמ"ש בלו"א תולדות לפרש מאז"ל להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק שאיש הישראלי צריך לעמול וליגע בכל מאמצי כחו ובזיעת אפו לרכוש רכוש כי אין להם נחלת שדה וכרם אשר אבותיהם הורישו להם אחרי שהם נדי' ונעים מגולה לגולה לא כן או"ה יש להם מעשה אבותיהם בידיהם נחלת אבות מדור לדור הנקרא פידייקאמיס וזהו והי' אדום ירישה שלהם יש להם ירושת אבות הון ועושר בביתם אשר לא עמלו בו אבל עשירי עמינו המעטים אם רצונם למשול ולרדות הוא רק ע"י חריצותם עמלם ויגיעם יום ולילה לא ישבותו וזהו וישראל עושה חיל שצריכים לעשות ולפעול בכל מאמצי כחם אם וירד מיעקב שא' מעיר מזרע יעקב יהי' לו רדייה וממשלה קצת צריך לשלוח במסחור ידו לבוא באניות סוחר ממרחק יביא לחמו וירד מים אל ים לא ינוח ולא ישקוט לעבור ארחות ימים:

לעיל שם מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל וכו' יזל מים מדליו כאז"ל לא גלו ישראל לבין האומות רק בשביל שיתוספו עליהם גרים עיין לו"א אקרא דוהי' זרעך כעפר הארץ ועוד שאם היו ישראל אחרי גלותם מן ארץ אבותיהם יושבים בהשקט ובטח במקום אחד איש תחת גפנו באין מכלים ומחריד אז היו ח"ו משתקעים בין האומות ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ולא היתה עוד תרופה לנכתם ותקוה טובה שישובו אל ארץ נחלתם ע"כ הטיב הקב"ה לישראל שלא ימצאו מנוח ומרגוע בגוים וילכו מגולה לגולה מדחי אל דחי ואין להם מקום קבוע לאמור עליו פה אשב כי אויתי כי יבוא רוח שנונת הגוים ויגרשום מן הארץ וישראל הם דומים רק ליושבי אהלים אשר בין לילה יקימם ובין לילה יוכרחו לעזוב אותם וגרים אנחנו עלי ארץ נכריה ועי"ז ליום מועד המקוה כי ישרוק ד' לקבץ נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ ירוצו לחזור לארץ נחלתם מארץ מגוריהם ורש"י פי' משכנתיך הם הבתי מקדש שהם למשכון עליהם וי"ל שע"כ נקראו המקדשות בשם משכון כי המשכון לא ישתקע ביד המלוה כ"א הלוה יתאמץ לפדותו בדמי הלואתו שלוה כי אדם רוצה בשלו וע"כ המקדשות בשם משכון יכונו להורות שאחרי נמכרו גאולה תהי' להם וכ"ז בשביל שישראל נעים ונדים בגולה ודומים רק ליושבי אהל כנ"ל עי"כ נייחל שבהמ"ק יהיו דומים למשכון שדרכו לפדותו אבל אם ישבו וימצאו מנוח בגוים ולא יהיו יושבי אהל כ"א בבתים קבועים לא ימוטו לנצח אז הי' לירא שהמשכנות לא יהיו עוד בבחינת משכון שדרכו