לוח ארז החדש שמח

ע"כ אעשה ראש משום לפני שבר גאון א"כ לא מדובשך ולא מעוקצך כי עליי' זו ירידה היא:

שם אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם וכו' ויחר אף ד' כי הולך הוא נתקשו המפ' למה חרה אף ד' אחרי שהסכים עמו שילך אתם וי"ל כי הקב"ה רצה שבלעם יראה לעין כל שנאתו הגדולה על ישראל ואם בכ"ז לא יוכל להרע להם על אפו וחמתו יתקדש ש"ש שיראו הבריות ששונא מובהק כמוהו הוכרח לברך ולא לקלל ולעיל פ' נשא פי' מ"ש ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו כי הרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח הימנו וידוע כי אתו הוא דיבוק יותר מאליו שאינו קירוב כ"כ ע"כ ובבוא משה לדבר אתו בדיבוק גמור פנים אל פנים ורדף אחרי הכבוד להיות בצוותא חדא עם השם אז לא זכה אלא שדיבר ד' אליו מרחוק ולא מקרוב ע"כ א"ל הקב"ה לבלעם אם לקרוא "לך" באו האנשים שבדעתם שאין אתה שונא מובהק לישראל כמוהם אנכי אצוך קום לך אתם תראה להם שאתה דבוק ומחובר להם וכמוהם כמוך תכסוף וכלתה נפשך לכלות ח"ו את ישראל ובכ"ז לא תוכל להם ויתקדש ש"ש על ידך והרשע הזה הרגיש בדבר ולא רצה שיתקדש ש"ש ע"י ולא לבד שלא הראה אורחת דיבוקו עמהם כ"א עשה א"ע כאלו לא הי' דעתו מעורבת עמהם כלל וכלל כ"א הלך שפי ות"א יחידי כאלו הלך לבדו בדד במועדו ע"כ חרה אף ד' כי הולך "הוא" שלא לבד שלא קיים מצות ד' לילך אתם כנ"ל כ"א גרע עוד שהלך הוא לבדו כאלו לא הי' שום קירוב הדעת ביניהם:

עוד י"ל עפמ"ש בלו"א מטות פ"ד שהקב"ה בעת אשר עוזב מדת הרחמים שהוא מדתו התמידית וכועס על הרשע לדונו אז נקרא הולך כי הולך ומתרחק א"ע ממדת התמידית של רחמים וזהו שרמז כאן ויחר אף ד' בעת אשר יחרה אפו ית"ש אז כי הולך הוא נקרא מהלך והנה גם מלאך הרחמים אם נצטוה לענוש את הרשע אז נקרא ג"כ הולך בדרכיו ית"ש ע"ד והלכת בדרכיו וזהו ויתיצב מלאך ד' שהוא מדה"ר שלוחא דרחמנא בעת הצורך להיות לשטן לו לרשע אז גם הוא על הדרך שמתרחק ממדתו התמידית:

עוד י"ל עפמ"ש רש"י מלאך ד' מלאך רחמי' הי' והוא ע"ד אז"ל שהרשעי' מהפכי' מדה"ר למדת הדין והטעם על שהם חוטאי' שלא כדרך הטבע ע"כ גם הקב"ה מהפך ו עליהם מדת של רחמים והפוך רשעים ואינם ובעה"ו פי' אשר רכבת עליו בגימטריא רבעתני וזהו ויתיצב מלאך ד' של רחמים ונעשה לשטן למדת הדין בשביל שהוא רוכב על אתונו שרבע אותו חטא שלא כטבעו ע"כ גם הקב"ה השיב לד כגמולו בראשו:

שם לעיל וירכו וכו' וקסמים בידם וידברו אליו דברי בלק ויאמר להם וכו' והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ד' אלי כי בלעם היתה לו עין גבוהה ורדף אחרי הון רב כמ"ש אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וכל מגמתו היתה לאסוף הון ולרכוש זהב וכסף ואחר שבלק בל"ס ידע את תכינתו הלא בודאי נתן לשלוחיו אשר יפתו אותו לילך עמהם לקלל הון עתק לשחד אותו כדי שישמע להם אבל השלוחי' רצו לנסות אולי יצליח בידם להטותו לדרך אף בלי רצוי כסף ויקבלו עבור זה תשואת חן ותודה ממשלחם שעלה בידם לעשות שליחותם ע"י דיבורי' בעלמא בלי לעשות הוצא' יתירה ע"כ לא ניסו מתחלה רק באימרא נאה והנה הכסף והזהב המה הקוסם הגדול אשר ע"י יוכל האדם לפעול גדולות ונצורות והם מפתח הזהב אשר יפתחו כל שער סגור ומסוגר וזהו וילכו וכו' וקסמים בידם שהי' בידם כל טוב אדוניהם כסף וזהב ופנינים אשר הם הקוסמי' הגדולים אשר אין ערוך אליהם אבל הם לא פתחו לו אוצרותיה' כ"א רק וידברו אליו דברי בלק אולי יתרצה ויתפייס בתחנונים בעלמא בלי ריצוי כסף וע"ז השיב להם לינו פה והשיבותי אתכם דבר כמו שאתם דוברים אלי דברים בעלמא מבלי שתעטריהם