לוח ארז החדש שמו

והלא ידע בטח שקללתו בוא תבוא ולא תאחר וברוח שפתיו ימיתם אלא אחרי שאז"ל אשמן של ישראל תלוי בראשיהן וכ"ז שיש לעם ראשים ומנהלי' טובים וצדיקים אם גם העם ברע הוא בדיוטא התחתונה בכ"ז כ"ז שאין הראש לחלי אין הלבב דוי ע"כ אף שדמה בנפשו שישראל לגודל שפלותם בעיניו בנקל תחול עליהם קללתו בכ"ז אחרי שמשה רבן של ישראל אשר גם לדעתם הנכזבה נקי בלי מום ע"כ נסתפק אם תחול קללתו אולי בצדקת מ"ר ימלט גם אי נקי וז"ש אף שידעתי שאת אשר תאור יואר בלי שום ספק בכ"ז הוא רק אולי ושמא אוכל נכה בו וביאר' המסורה מקום בית הספק כי לא תאור את העם אין בכחך לקללם כ"ז שנשיא בעמך לא תאור אם אין בכחך לקלל את נשיאם העומד בראשם בשביל גודל מעלתו אז אולי בזכותו גם את העם לא תוכל לקלל אחרי שעל מ"ר לא תחול קללת חנם:

שם הנה עם יצא ממצרים הנה כפה את עין הארץ ולהלן נאמר אל מוציאם ממצרים ופירש"י אתה אומר שיצאו מעצמם לא כן הוא כ"א א' הוציאם והנה הוכחה שלהם שיצאו מעצמם היתה שהרי ברחו בהחבא ובסתר כמ"ש ויגד לפרעה כי ברח העם ואלו הקב"ה הוציאם מה להם להסתר ולברוח הלא היו יכולי' לצאת בפומבי ובריש גלי לעין כל אבל אחרי ראו שהשתדלו שהשומרי' ומשגיחי' על היוצא ובא מארץ מצרים לא יראו אותם כ"א בהצנע הלכו וברחו מארץ מגורם זהו לראי' מהימנא שלא יד ה' הוציאם כ"א מעצמם יצאו והנה עין הארץ יש לכנות השומרי' ומשגיחי' על היוצאי' ובאים כמ"ש האשכנזי "דאס אויגע דעס געזעטצעס וואכט. ע"כ אמר הנה עם יצא ממצרים מעצמו והראי' שהרי כסה את עין הארץ שהשתדלו בכל תוקף ועוז לכסות ולסתום עין המשגיחי' ומפקחי' על הארץ למען לא יראו אותם בברחם ומה שבאמת יצאו בהצנע י"ל שאלו הלכו בפומבי הי' נגלה לכל שיד ה' עשתה זאת ולא הי' לחידוש שקרבו א"ע תחת כנפי השכינה וקבלו עליהם עול מלכות שמים אחרי שכל עין רואה ידו הגדולה ע"כ ציוה הקב"ה שיברחו בסתר ולא יראה לעין כל שימינו וזרועו הושיעם ואם בכ"ז אח"כ יכנסו תחת כנפי השכינה תחשב לסם לצדקה עד עולם שלא ראו בעיניהם שד' הושיעם ובכ"ז ויאמינו בד' וז"ש אל מוציאם ולא יצאו מעצמם ומה שכסו את עין הארץ כנ"ל הוא להורות כתועפות ראם לו שלא הלכו מעט מעט ממדרגה למדרגה כ"א עפו בפריחה אחת להדבק בד':

שם והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ד' אלי עפמ"ש רש"י בפסוק ה' שע"כ השרה הקב"ה שכינתו על בלעם אף שלא הי' כדאי שלא יהא פתחון פה לאו"ה לומר אלו הי' לנו נביאים כמו לישראל היינו חוזרי' למוטב והנה בלעם סירב לקלל את ישראל כי כפל ושילש כ"פ שאין הקב"ה רוצה בקלקלתם ונמצא לפי"ז שעי"ז ג"כ אין פתחון פה לאו"ה לקוב את ישראל אחרי שמעו מפי נביאם שהקב"ה בחר בעמו ישראל באהבה רבה ורוצה בברכתם ולא בקללתם נמצא שמכאן ולהבא יסתם כל פה המקלל וז"ש והשיבותי אתכם דבר כזה אשר יצמח ממנו שלא יהא פ"פ לאו"ה לקלל את עמו ישראל וזהו כאשר ידבר ה' אלי הפחות ונבזה ושפל אנשים וכל הטעם לסתום פה כ"כ אשיב לכם דבר כזה אשר יתן פריו שלא יהא פתחון פה לקלל וכשמעם זאת זקני מדין עזבוהו והלכו להם כפירש"י:

עוד י"ל כי השם אמר ובירך את ישראל בקול יעקב ואין כחו אלא בפה והידים ידי עשו שאין כחו בפה שניטל הימנו כח זה וניתן לו עבורו כח הידים אבל אם יזכה בלעם שידבר ד' אליו ויקלל את ישראל בפה אז נראה שחזרה העטרה ליושנה וכח הפה שניטל מאו"ה הוחזר להם וז"ש והשיבותי והחזרתי לכם את כח בפה שניטל מכח כאשר ידבר ד' אלי אם אזכה נבואה אשר אין כחו אלא בניב שפתיו:

שם לעיל וישלח מלאכים וכו' ארץ בני עמו לקרוא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ עפ"מ שאומרי' שונאי ישראל עלינו שאין לנו אהבה