לוח ארז החדש שמב

המקלל לכלות שניהם יחדיו והנה לכאורה היה לבלעם לחרות אפו וחמתו על אשר לא כעס הקב"ה באותן הימים כנ"ל שהרי עי"ז הופרה מחשבתו הרעה אבל אחר שידע בנפשו שישראל אינם מצטרפים עם או"ה ואף אם היה הקב"ה כועס רגע לא היה ביכלתו לומר רק כלם ולא יזיק לישראל וז"ש מה אזעום לא זעם ד' מדוע אכעס ע"ז שלא זעם ד' בעת ההיא וע"ז הופרר מחשבתי הרעה הלא בלא"ה לא הי' ביכלתי לקללם אלא ע"י צירף ולשוא צרף צורף כי הן עם לבדד ובגוים לא יתחשב כנ"ל אלא דלפי"ז באמת יקשה מדוע לא כעס ד' בימים האלה הלא לפי הנ"ל הלא לא יזיק לישראל כנ"ל וי"ל הא דבגוים לא יתחשב הוא רק אם לא יתערבו בגוים ללמוד מעשיהם אבל הקב"ה ידע את העם כי ברע הוא כי בדעתם להצמד בבעל פעור להיות כלם כעם א' עם או"ה ע"כ לא כעם אבל אחרי שפנחס קנא קנאת ד' צבאות וע"י מתו כל הרשעים ספו תמו מן בלהות נחשבו ישראל לעם בפ"ע יתר הפליטה ולא יוכל שום מקלל לקלל אותם יחדיו עם האו"ה ע"כ שוב רגע באפו יוכל הקב"ה לכעוס כמאז ומקדם ולא יזיק להם וז"ש בפרשת פנחס "השיב את חמתי בקנאו את קנאתי בתוכם שהחזיר למקומו הכעס שכועס הקב"ה בכל יום רגע באפו ובכ"ז חיים ברצונו שלום על ישראל וכ"פ בערבי נחל השיב שהחזיר עיי"ש דברים נחמדים:

שם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם ובמסורה שבבעה"ט וכלו מחמדים כי שונאי ישראל אם א' ממנו יעשה חטא ועון נגד הדת ונימוס לא ידונו אותו כיוצא מן הכלל ללמד ע"ע שסורו רע ועמו בשלום כמו שנמצא בכל האומות סורי גפן נכרי' אבל בישראל על הכלל כלו יצא להוריד כבוד כל העדה אם רק איש א' יחטא ועל כל העדה יטילו קצף באמרם שזה יולד על ברכי היהדות ודנין מהמוקצה שבעם על כל העם כלו אחרי ידעם היטיב שכלל האומה הישראלית לא נופלת היא מכל העם אשר ע"פ האדמה י"ל ע"כ בוחרי' הרע במיעוטו למען התנפל על ישראל ועיין לו"א חקת ומ"ש אם תראה רק קצהו והוא המוקצה שבעם וכלו לא תראה אז אדע כי קבנו לי משם ונתנה המסור' הטעם לזה כי כלו מחמדים העם בכללו הוא מחמדים אין בו שמץ דופי ע"כ אראך רק מקצתם:

שם התיצב כה על עולתיך ואנכי אקרה כה (הו"ל למימר פה) ע"פ שאז"ל עולה מכפרת מקופיא ולא מקיבעא שהיא מכפרת רק מקצת ולא כלו ונבואת בלעם היתה ג"כ רק מקצת נבואה שלא זכה רק לנצחון ולא לזוהר השכינה ע"כ אמר התיצב על עולתך כמו שעולה אינה מכפרת רק מקצת כ"כ אנכי אקרה כה באופן זה גם נבואתי אינה ג"כ רק מקצת ולא כלו:

שם הנה ברך לקחתי ובירך ולא אשיבנה לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וכו' כי הצדיק מבטל גזירת השם כמ"ש ותגזר אומר ויקם לך והטעם כ' לעיל שהצדיק ע"י צדקתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כאז"ל וכיון שהוא שותף להקב"ה שותף הא' הלא יוכל לבטל צווי השיתוף השני וכ"ז מי שזכה לזה ע"י מעשה צדקתו אבל בלעם שלא זכה למדרגתו מצד מעשיו הטובים רק כאז"ל שלא יאמרו או"ה אלו הי' לנו נביא כישראל גם אנו היינו כישראל וכיון שלא זכה למדרגתו רק בתורת מתנה אינו שותף להקב"ה ואינו יכול לבטל פיקודו ית"ש וז"ש הנה ברך מה שבכחי לברך ולקלל מלשון ברך את ד' אין זה מצד מעלותי ומדותי רק לקחתי בתורת מתנה ע"כ ובירך אם הקב"ה בירך את ישראל לא אשיבנה אין בכחי לבטל רצונו ית"ש:

והנה ד"ה אמר "שמח נפש עבדך כי אליך ד' נפשי אשא" כי עוז וחדוה במקומו ולפניו עצב לא יבוא ע"כ האמצעי המשובח שישמח האדם את נפשו ולא תוסיף עצב ותוגה הוא בשיזכור שבכל יום נשמתו באה לפני הקב"ה ואחרי שלפניו עצב לא יבוא אם נפשו עגומה אז לא תבוא אל שער המלך בלבוש שק העצבות ע"כ צריך הקב"ה לשמח את נפש עבדיו למען יבאו שעריו בגיל וחדוה וז"ש שמח נפש עבדך