לוח ארז החדש שמא

אמר נבל בלבו גם אני אלמוד מדעת קוני כדת מה לעשות ואם הקב"ה ישרה עליו שכינתו אף שידע בעצמו שאינו ראוי לכך מצד מעלותיו ומדותיו בכ"ז הקב"ה לגודל ענותנותו יבוא לקראתו מזה יבין וישכיל שמדת הענוה היא הנרצה לפני ד' ע"כ גם הוא יחזיק בה והנה הקרבן הוא להשלים את המקריב לד' ולהעלותו מעלה ממצבו אשר הוא עומד כעת בטרם הקריב ע"כ אמר לבלק התיצב על עולתיך ידעתי שאתה לא תעלה מעלה ע"י קרבנך ודי שלא תלך אחורנית וגם זה לך למעלה יחשב אבל אני אקרה ואלכה שע"י הקרבן אלך למעלה בקדש על דרך השלימות כי אולי יקרה ד' לקראתי אף שאיני במדות השלימות כפי' ספורנו ואני לא אצא לקראתו כ"א הוא ענותו תרבנו להקרות לקראתי ועי"ז ודבר מה' יראני כי מדת העניוות תכונה בשם מה כמ"ש ז"ל גדול מה שנאמר במ"ר שאמר ונחנו מה וזהו שהקב"ה יראני שמדת המה טוב לאחוז בה כי וילך שפי שפי' דשף מדוכתי' והיינו שהי' פוסח על שתי הסעיפים ולא ידע בנפשו מה טוב לגבר אם הגאוה או הענווה ע"כ סמך א"ע שמד' יצא הדבר לידע האמת לאמתו והנה אויבי איש אנשי ביתו והמה המדות הרעות שבאדם אם יאחזם ולא ירפם ואחרי שבלעם לא ידע אם הגאוה והגאון הם אויביו אם הם מהמדות הרעות או אוהביו אם הם טובות ע"כ המליץ על נפשו מאמר הכתוב אלקי חסדי יקדמני אם א' יעשה חסד עמדי לקדמני ולהראות אלי בטרם אבוא אליו אז אדע נאמנה. כי נפש גבוהה שבי היא מאויבי ושונאי וזהו א' יראני ויורה לי מי ומי הם שוררי ואויבי לי:

שם מן ארם ינחני במסור' שבבעה"ט ינחני במעגלי צדק עפ"ד או"י הידועי' והבאתים כבר כ"פ אקרא כי מראש צורים אראנו ודז"ל זה אברהם ומגבעות אשורנו דז"ל אלו האמהות הן עם לבדד ישכון שעי"ז שא"א הי' עקר ולא נתן לו אביו תרח הע"א כח להוליד ואמותינו כלן עקרות היו משום זה בשביל שאבותיהם עע"א היו וכיון שלא נתנו להם כח ההולדה נתפרדה החבילה ואין לאבותינו ולאמותינו שום יחוס וחיבור אל מולידיהם הע"א ע"כ הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב א"ד ז"ל ופירשתי בזה מ"ש בפרשת בראשית אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ובמ"ר בזכות אברהם וכ"ה בבעה"ט ושהקב"ה נתן הכח להוליד בכל הבריות ביום הבראם תיכף ומיד ע"י מולידם וע"כ אברהם שלא נתן לו אביו הכח הזה כי עקר היה אין לו שייכות עם אביו אבל אם לא הי' כח הלידה ביום הברא הבריה כ"א רק אח"כ אז לא היה חילוק בין אברהם שנולד עקר בין אחר ע"כ בזכות א"א ניתן כח הלידה מהמוליד ביום הבראו ועי' מ"ש לעיל פרשת ויחי ובכלי יקר אקרא דויעלהו במות בעל כ' שע"כ דמה בלעם בנפשו שתחול קללתו על ישראל בשביל שאבותיהם היו עע"א וז"ש מן ארם ינחני בשביל שהם באים ונולדים מיושבי ארם ע"כ ינחני לקללם ואז"ל דאמר הקב"ה לאברהם מאי דעתך דקאי צדק במזרח אהדרינהי ואוקימיני' במערב שנאמר מי העיר ממזרח צדק וזהו כונת המסורה לבטל דעתו שישראל הם יוצאי חלצי עע"א ותחול קללתו עליהם אמר ינחני במעגלי צדק שהנחה הקב"ה את המזל צדק ממזרח למערב ורק ע"י שינוי טבע ניתן לא"א כח המוליד ולא מאביו עע"א ע"כ אין זו טענה שמארם ינחני:

שם מה אזעום לא זעם ד' וכו' הן עם לבדד ישכון עפמ"ד פ"ק דברכות שבעת ההוא לא כעס ד' שאלמלי כעס לא הי' נשתייר משונאי ישראל שריד ופליט וכ' תוס' כיון שאין זעמו של הקב"ה אלא רגע לא הי' יכול לומר ברגע א' רק תיבה אחת כלם וכבר הרגיש בצל"ח שם דבתיבת כלם לא מוכח' מילתא דעל ישראל כוונתו אלא לפמ"ש בעה"ט בקרא דואך את הדבר שרצה לקלל העכו"ם עם ישראל בצותא חדא וכ"ה במדרש ע"ד תמות נפשי עם פלשתים ע"כ הי' יכול לומר כלם על כל העולם כלו אבל לא אהני לי' שטותי'. כי ישראל עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב גם בזה לא הועיל מאומה כי ישראל אינם מצטרפים עם או"ה ונפרדים מהם ע"כ קללת עובד ע"א עליהם לא תבוא גם כונת