לוח ארז החדש שלה

גבוה אוצר הנשמות הלכה אל עמק עכור הגוף השפל שוב ראיתי במגן גבורים לבעל עוללות אפרים שגם הוא ז"ל כנה את הנשמה בשם מים ועד"ז י"ל מ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם כי כל חטאת האדם מקורן בעבור שהוא שוכח שבקרבו קדוש נשמת אלוה ממעל הטהורה והנקיה אבל אם יתעורר וישים אל לבו שבת אל חי שוכנת בקרבו אז ישמור מלטמא אותה בעונותיו וז"ש וזרקתי עליכם מים טהורים שאעורר אתכם להבין ולדעת שהפחתי באפכם הנשמה שנקראת מים טהורים כי נשמה שנתת בי טהורה היא ועי"כ וטהרתם מכל טמאותיכם ע"כ אמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת שני דברים אשר סגולתם לטהר את האדם הא' לזכור בפחיתת הגוף כי עפר יסודו וסופו לעפר מקום רמה ותולעה ולקח הטמא מעפר הזה כח ואיל לשרוף את החטאת כליל יקטירנו ולא יעלה עוד על רוחו לחטוא והשני' שעוד זכור יזכור מעלת הנשמה וזהו ונתן עליו מים חיים אל כלי שהגוף הוא כלי ונרתק אל הנשמה בו ניתן חמדה גנוזה הנשמה הטהורה שהיא חיי' לנצח להוציא מדעת האפיקורסים האומרים שהנשמה היא חלק מהגוף כ"א לנו המאמינים הגוף הוא הכלי והנשמה ניתנה בתוך כלי זה והראיה לזה שאינה חלק מהגוף כ"א ניצוץ אלוה שהרי האב זוכה לבנו בנוי ובכח וכל כחות הגוף שישנם באב לרוב נמצאים גם בזרעו אחריו אבל כחות הנפש לא יבואו מהאבות על הבנים כמ"ש ביחזקאל י"ח כנפש האב ונפש הבן לי המה הנפש החוטאת היא תמות ופי' במלבום שרק חלאי הגוף יורישו האבות אל הבנים אבל חולאי הנפש אין לנפש האבות כלום על נפשות הבנים וכ"כ אז"ל שאין מצוי שבניהם של ת"ח יהיו ג"כ ת"ח שלא יאמרו תורה ירושה היא להם וזהו שהביא' המסורה לראי' שהנשמה היא אצולה ממרומים מים חיים מבריכה העליונה שהרי לא הורק מכלי אל כלי מגוף האב אל גוף הבן ואלו היתה רק חלק הגוף גם היא היתה מורקת כנ"ל והנה לעסוק בג"ח של אמת עם המתים הוא מוסר גדול לעורר את האדם לתחי' והחי יתן אל לבו שתקות אנוש רמה וכ"ז אם עם פחיתת הגוף עוד יתן אל לבו מעלת הנשמה אבל אם רק אל עפר יביט ולא יבין ביקר נשמתו אז לא לבד שזכרון יום המיתה לא יועיל ביום עבירה לפרוש הימנה כ"א אדרבה זכירה הלזו שהוא רק עפר ואפר עוד תוסיף כחו וחילו לחטוא כי יאמר מה אנוש כי תזכרנו ואחרי מי ירדוף מלך ישראל להשגיח על מעשיו הלא במה נחשב הוא ע"כ יאמר אכול ושתה ומחר נמות וכ"כ במד"ש באבות במשנה דע מאין באת וז"ש וכל הנוגע במת שהוא מתעסק במתים וסובר בדעתו הנכזבה בנפש האדם אשר ימות כי סובר שהנשמה היא רק חלק מן הגוף ובמות הגוף גם הנפש היא תמות ובכ"ז ולא יתחטא ולא ינקה מעונותיו וע"כ את משכן ד' גופו שהוא משכן ואהל יצען לבת אל חי טמא בדעה הנכזבה הלזו שחושב כי מי נדה היא הנשמה לא זרק עליו ע"ד וזרקתי עליכם מים טהורים הנ"ל והוא אינו מאמין בזה רק סובר שהנשמה היא חלק מחלקי הגוף ועי"כ לא לבד שלא יתחטא ויטהר ע"י שעוסק במתים כ"א עוד טומאתו בו המחשבה הזו בפחיתת הגוף תוסיף עליו טומאתו וזהו עוד ויתרון לטמאתו בו ע"י מחשבה הזו:

עוד י"ל עפמ"ש "מי בכם ירא ד' אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בד' וישען באלקיו וישמע בקול עבדו שמי שחוטא רק בשביל שהולך בחשך דרך רשעים באפילה ואין מי שיאור לו יוכל לבטוח בד' שאם ישמע בקול עבדו אשר יפקח את עיניו ויוכיחו על פניו ושב ורפא וכ"ז למי שמראה לכל את חטאיו ולא יתחפש באדרת קדש יש לו תקנה ע"י תוכח' אבל מי שמתחפש ומתלבש במראה היראה ועונותיו לא יראו החוצה לזה אין תרופה למכתו כי לא יוכיח אותו גם מי שיודע להוכיח אחרי שלא איגלי בהתי' ורק בקרבו טמון חבו ושום ארבו ובהיות שהמשקל התפעל מורה על דבר אשר רק נראה כן מה שאינו באמת כמו מתעשר מתרושש ע"כ אמר ואיש אשר יטמא אשר באמת טמא הוא במה שבתוכו אבל לא יתחטא אינו מראה א"ע כחוטא כ"א הוא מן הצבועים לזה אין תקנה כ"א ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי אין לקוות