לוח ארז החדש שלא

עיין בהקדמה לתשו' ח"ס חיו"ד והנה ישראל במדבר לא היו כ"כ במעלה רמה וקשה עליהם המיתה בטרם השלימו א"ע למדי ואז"ל כ"מ שנא' גויעה היא מיתתן של צדיקים וז"ש הן גוענו אבדנו כבר אבדנו המדרגה הגבוה שנזכה לגויעה למיתתן של צדיקים שהם לא מתים רק בגופם אבל נשמתם תעמוד חי וקים בגנזי מרומים לפני ד' ליהנות מזיו השכינה אבל דור המדבר שאז"ל שאין להם חלק לעוה"ב לא רק חלק מהם והוא הגוף יאבד לנצח במיתתם בלא עתם כ"א "כלנו" אבדנו בגוף ונפש יכלו ע"כ אין ברצונם למות והוסיפו לאמר כל הקרב אל משכן ד' שכבר בא אל הקדש פנימה והשלים א"ע לזה אינו מזיק אם ימות אבל אנחנו האם "תמנו" האם כבר תמימים ושלימים אנחנו עד שיאמר עלינו לגווע כמיתתן של צדיקים ע"כ כחי' ולא נמות:

וי"ל בזה מ"ש להלן "אם כמות כל האדם ימותון וכו' לא ד' שלחני וכו' ואם בריאה יברא ד' וירדו חיים שאולה וידעתם כי ניאצו האנשים האלה את די כי במחלוקת התנאים עם עדת קרח יש להם חלק לעוה"ב מסתבר דאם מדת הרחמים דן דינם אז ברוגז רחמים יזכור ודי אם יכלה בהם אבל נשמתם תעמד חי לפני ד' אבל אם מדת הדין שולטת בהם אין תרופה למכתם ויכלו בגוף ונפש וז"ש אם כמות "כל" האדם ימותון הן בגוף הן בנפש כלם יכלו ויאבדו אז לא ד' שהוא מדה"ר שלחני כ"א מדת הדין לא השאיר להם שארית אף לא בנפש אבל אם בריאה יברא ד' וכו' וירדו חיים שאולה שאף שכבר ירדו לשאול תחתיה אבל רק גופם מת אבל נשמתם אף בשאול תחי' לחיי עוה"ב אז וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ד' מדה"ר וברוגז רחום יזכור:

שייך לעיל במדרש שוח"ט ריש תילים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים אלו בניו של קרח שלא הלכו בעצת אביהם והי' כעץ שתול כיון שנבלעה עדתו של קרח נמצאו בניו כתורן של ספינה שנאמר ויהיו לנס רבי אומר נקרעו כל סביבותיהם ואותו מקום שהי' תחתיהן לא נקרע ונ' עפמ"ד בתנחומא ריש פ' לך לך וילמדנו רבינו אדם מישראל מהו שיקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך ר"א וכו' אמרו אסור לקבל עליו עול מ"ש כשהוא מהלך אלא יעמוד במקום א' ויכוין לבו לשמים באימה וביראה וברתת וכשמתחיל ואהבת רצה מהלך כי האדם אשר הוא בחברת מרעים לא יוכל לעבוד את ד' כחפצו ורצונו ע"כ אמר הקב"ה לא"א לך לך אני פוטר אותך ממצות כיבוד אב ואם ונ' דלירא את השם ושלא לעבור על מצותיו בקום ועשה זהו באפשרית לקיים אף בחברת רשעים כי לא יכלו להכריחו שיעבור בשאט נפש על מצות ד' אשר לא תעשינה אבל לקיים פקודי ד' בקום ועשה באהבה רבה צריך להפרד מן הרשעים כי יבוש ויכלם מפניהם להראות בפומבי לעין כל את אהבתו את ד' וז"ש מהו לקבל עול מ"ש כשהוא מהלך אם צריך האדם מישראל להלך ולהעתיק ממקומו מאגודת מרעים בעת אשר רצונו לקבל עליו עול מ"ש והשיבו שאסור להלך ממקומו כ"א יעמוד במקומו באימה ויראה כי ליראה את ד' מקומו אל ינח כ"א גם באשר הוא שם כל הרוחות הרעות לא יוכלו להזיזו ממקומו ולהכריחו שיעבור בקום ועשה אבל כשמגיע לואהבת לאהוב את ד' ולעבדו בלב שלם בקום ועשה אין ביכלתו בעת אשר רשעים יסבהו כדבורים ע"כ רשאי ומחוייב לעזוב את מקומו וזהו אשר לא הלך ולא עמד בעדת חטאים כ"א ירחיק מהם ומהמונם ובתנאי כ"א בתורת ד' "חפצו" דייקא שברצונו לעבוד את ד' בחפץ ורצון ואהבה וכזה עשו בני קרח שפירשו מאביהם ועי"כ נעשו מופת לרבים שגם בימים ייצרו טוב ויפה הפירוד מן הרשעים ע"כ אמר שנעשו כתורן הספינה שעל ידו יונהג הספינה בלב ים כ"כ הם נהיו לאות לבני מרי לימים הבאים להודיע שצריך להפרד מהרשעים אבל רבי בדעתו שהורו צדקתם בזה שנשארו בין הרשעים האלו ובכ"ז עמדו על נפשם שלא להשחת בלכידותם וזהו שנקרע כל סביבותיהם ואותו מקום שהי' תחתיהם לא נקרע:

שם ואתה ובניך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את