לוח ארז החדש של

משרתי עליון וכל דייר' ארעא כלא חשיבו ע"כ אמרו מה לילוד אשר עפר יסודו בינינו הרוחנים וכיון שנשמע מזה שמי שהוא בעצמו טוב מאוד כמ"ר מ"מ בהתנגדות אל המלאכים במה נחשב הוא א"כ הה"ד להיפוך מי שהוא רשע בפרהסיא כחלבנה הצדיק בגלוי רם ונשא ממנו ע"כ מסר לו הקטרת והורהו שמכפרת מטעם הניגוד הנ"ל:

עוד י"ל כי באוה"ח דקדק אמאי דסיים קרא וישב אהרן אל משה וכו' והמגפה נעצרה הלא כבר אמר מתחלה ותעצר המגפה וי"ל עפ"י מה שמוכיח הנסיון שבימים אשר שולטי' המגפה ר"ל בארץ אז הפחד והבהלה אשר ייראו האנשים משוד בסתר הוא מכלה יותר מן המגפה עצמה ר"ל ע"כ הרפואה קרובה לבוא אם יחזק לב העם ולא יפול פחד בלבו והוא אם רואים שאנשים חשובים וגדולים מורמים מעם אשר חייהם יקר מאוד אם הם לא יעזבו את מקומם ולא יברחו לחוש מפלט כ"א אדרבה במקום שהסכנה מרחפת ביותר שמה המה יעמדו להפיח רוח אומץ בלב הדואגים ומפחדים כמו שעשו בימינו כמה מלכים ושרים והיו לנס ומופת לרבים כי עי"כ יתחזקו ויתאמצו האנשים ויסור פחד מלבם ע"כ אחרי שאמר משה לאהרן הרומו מתוך העדה והבדלו מהם ועי"ז שיפרשו מהם מורא יעלה על ראשם מחמת המגפה המצוקה כי הפחד יהי' בעוכרם ברואם שפורשים מהם מיראה שלא תדבק בהם המגפה ע"כ אמר מ"ר קח את המחתה והולך אל "תוך העדה" בלי שום פחד ומורא ועי"ז יתחזק לבם ע"כ כאשר ראה העם שעמד בין המתים ובין החיים ולא זע ממקומם ולא פחד שגם בו תחול המחלה המדבקת עי"כ באמת הוסף רוחם כח ואומץ ותעצר המגפה וסיפר הכתוב שלא שב אהרן מתוך העדה כ"ז שהמגפה שלטה כ"א וישב אהרן אל משה רק אחרי והמגפה נעצרה שלא הי' עוד שום מורה ואימתה רק אז שב אבל מתחלה לא קם ולא זע מתוכם:

שם מטה מטה לבית אב במד"ר פ' ויצא אקרא דהפעם אודה את ד' הה"ד מטה מטה לבית אב עיין יטב לב בפרשתינו לחומר הנושא י"ל כי לפעמים כשאדם רואה שכל מעשיו מצליחים ויפק רצון בד' יאמין שהוא כבר שלם ותמים במעשיו ולא יוסיף עוד לעלות מעלה בקודש ע"כ כשראתה לאה שנמלאו כל משאלותי' וחפץ לבה לא השתדלה עוד בהשלמת עצמה כ"א "ותעמוד" מלדת ע"י שעקרה ילדה שבעה לא הלכה עוד מעלה מעלה כ"א נשארת עומדת על מצבה שהי' לדעתה כבר היותר שלם וגם מי שיש לו אבות גדולים וטובים וישען עליהם שזכותם יגין עליו גם הוא עומד בסכנה זו שיחשוב בלבו שא"צ לו להשלים א"ע כי זכות אבותיו תעמוד לו אם גם לא יהי' בתכלית השלימות וזהו מטה מוטה לבית אב שמי שיש לו בית אב נכבד ונשוא לפעמים יהי' לו לזה למטה ומקל חובלים להטותו מן הדרך אשר בו יעלה מעלה וכ"פ המפ' שם במד"ר לשון מטה:

שם ותכל תלונתם מעלי כי עיקר תלונתם היתה כאמרו אתם המתם את עם ד' אף שהקב"ה גזר עליהם להשחית מ"מ הלא הקב"ה גוזר והצדיק בכחו לבטל הגזירה אבל הטעם שלא יכולו באמת לבטל הגזירה הלא כמ"ש לך רד מגדולתך שאם הדור שיחתו כ"כ דרכיהם אז גם צדיקי הדור כופלים ממדרגתם ואין בכחם לבטל את רוע הגזר' וכ"כ כ"פ שזה שהצדיקי' מבטלים גזרת הקב"ה נרמז במ"ש דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שהאדם עומד כביכול למעלה וגבוה מכבודו ית"ש ובכחו לבטל גזירתו ע"כ אמר לאות ולזכרון לבני מרי שישראל המרו את ד' ועי"כ גם משה ואהרן נפלו ממדרגתם ותכל תלונתם מעלי' ממה שטוענים שאתם עומדים עלי כמ"ש ויתיצבו על האלקים והי' לכם לבקש "ולא ימותו" אף שגזרתי עליהם מיתה הי' לכם לבטל רוע הגזירה אבל ע"י שהם בני מרי לא הי' בכחכם:

שם הן גווענו אבדנו כלנו אבדנו כל הקרב אל משכן ד' ימות האם תמנו לגווע עפמ"ש הר"מ אשרי האדם שחתמו שנותיו מהרה אם כבר השלים א"ע במיעוט הימים הלא יפה שעה אחת בקורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז