לוח ארז החדש לג

והיה כי יראו אותך המצרים והרגו אותי ואותך יחיו אמרי נא אחותי את, ובמסורה שבבע"הט אמור לחכמה אחותי את, י"ל ע"ד צחות עפמ"ש רש"י בקרא דויקח לו למך שתי נשים שדרכן הי' אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש שלא תאבד יפיה ע"י תשמיש ואחרי ששרה היתה יפת תואר עד למאוד ירא אברהם אבינו אולי ירצו המצרים שלא תשחת יפיה ולא ינטל הודה מעליה וזה שאי אפשר אם ינהג עמה דרך אישות ע"כ יהרגו אותו כדי לקיים את יפיה ויאמרו אשתו זאת שנוהג עמה מנהג אישות והרגו אותי כדי שעי"כ ואותך יחיו ותרגום אונקלוס יקיימון שיקיימו אותך בתואר היופי ע"כ אמרי נא אחותי את שאיני נוהג עמך מנהג אישות בפריה ורביה כ"א כאח ואחות אנו נוהגים ואין אני מצפה להוליד בנים ממעיך כ"א וחיתה נפשי בגללך כל חיתי ותאוותי ומעיני אינו אלא בגללך ולא ביוצאי יריכך ועל זה מייתי המסורה ראיי' כיון שאמרו ז"ל אל תעשה קרדום לחפור בה שהעוסק בחכמת התורה לא יצפה להוליד ממנה פרי להועיל כ"א רק באהבתה ישגה תמיד וזהו אמור לחכמה אחותי את שיאהבנה כאח ואחות על מנת שלא לקבל פרס ולא שינהג עמה מנהג אישות להוליד ממנה תועליות אחרות וכן אמר ג"כ אברהם אבינו לשרה:

ואעשך לגוי גדול פירש"י זהו שאומרים אלקי אברהם עפמ"ש בפ' ואתחנן כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים, כי בישראל נאמר ואתם המעט מכל העמים א"כ יפלא האיך קראם הכתוב גוי גדול אבל אם גם בכמות קטן יעקב ודל אבל באיכות הוא רם מכל העמים וזהו מי גוי גדול לא מי שגדול בכמות כ"א הגדול באיכות אשר אלקים קרובים אליו ולו חקים ומשפטים צדיקים והנה אחרי שמעשה אבות סימן לבנים כמו שהאריך הרמב"ן בפרשתינו והקב"ה רמז לאאע"ה כמו שהוא צריך לעזוב את ארץ מולדתו כ"כ זרעו אחריו יטולטל טלטלה גבר ונע ונד תהי' בארץ לא לו א"כ האיך יקויים הבטחת ואעשך לגוי גדול איה גדילתו אם לא ימצא מנוח לכף רגלו ע"כ אמר זהו שאומרים אלקי אברהם שיהא גדול ומהולל מאוד ברוחניות שהוא יפרסם אלקותו ית"ש וזהו גדולה האמתית:

וי"ל בזה מ"ש פ' וירא המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברם היה יהיה לגוי גדול ונברכו בו כל גויי הארץ, לפי מ"ש רש"י שהחמשה כרכין שלו הן לא יפה הדבר לכלותן שלא מדעתו ולא ירא הקב"ה אולי יתרעם אברהם אבינו על שיתמעט ויגרע נחלתו בכמות אחרי ידעו שהוא בצדקתו לא על הכמות יתן עינו כ"א רק אל האיכות ואחרי שאנשי סדום רעים וחטאים אין שווה לו להניחם כ"א יתמו חטאים מן הארץ ח"ש המכסה אני הצריך אני לכסות ולהעלים מאברהם אשר אני עושה להשחית נחלתו לא כן כי ידעתי שיהי' לגוי גדול לא ברוב עם הדרתו כ"א גדולתו היא ונברכו בו כל גויי הארץ שהוא ישפיע עליהם ברכת שמים מעל להורותם הדרך ילכו בה שם אתה מוצא גדולתו גם יצוה וכו' ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט זהו עיקר מטרת חפצו ע"כ אין מעצור לו ברב עם או במעט:

ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה כי כבד הרעב בארץ, כפילות הלשון י"ל עפמ"ש בלוח ארז לפ' מ"ש ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ ודרשי ז"ל ששפטו את שופטיהם כי לא היו רעבים לשמוע דבר ד' כ"א רק רעבים ללחם מן הארץ ואחרי שרמב"ן האשים את א"א שלא סמך ובטח בד' שלא ירעיב נפש צדיק ויפדה ברעב ממות נפשו וע"כ נגזר על בניו שיגלו ג"כ בראש גולים א"כ לא היה א"א במדרגה גדולה להיות רעב לשמוע דבר ד' רק רעב בארץ ע"כ ירד מצרים כי כבד עליו הרעב רק בארץ ולא בדברים רוחני':

ויש לפרש בזה מדרש רבה אמקרא שלפנינו הה"ד הנה עין ד' אל יראיו זה אברהם שנאמר כי ירא אלקים אתה, המיחלים לחסדו זה אברהם שנא' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם לפמ"ש לעיל שכל זמן שאאע"ה לא הי' מכיר את קונו רק ע"י עיונו וחקירתו לא היתה מעלתו רמה כ"כ עד שהגיע למדת האמינה והאמין בד' וכ' בלוח אחז שע"כ ברח מפני הרעב ולא בטח בד' בשביל שהלך הנגבה בשביל החקירה ועפ"י החקירה מאן דביש לי' בהאי מתא ליזול למתא אחרינא וכ' ג"כ לעיל שהחוקר אינו בטוח שיעמוד חי כל הימים בצדקתו כי אולי יבוא רעתו וחקרו ויפול ארצה כל מושגי חקירתו אבל צדיק באמונתו יעמד חי כל הימים ובמדרש סוף