לוח ארז החדש שכז

הארץ ויאבדו מתוך הקהל" כי למ"ד יש להם חלק לעוה"ב י"ל התנצלותם הוא אחרי שיצרם סוכן בם ובשרם וארציותם הוא בעוכרם ועלובה העיסה שהנחתום מעיד עליה כי יצר לב האדם רע מנעוריו וגם הקב"ה מתחרט ע"ז שברא יצה"ר כאז"ל וגם מרידתם לא עשתה רושם לדורות הבאים כי אדרבא יראו ויפחדו לעשות כמוהם פן תבלעם הארץ כמ"ש ולא יהי' כקרח ועדתו ע"ב אף שנענשו על חטאם בעוה"ז כפרה אדמתם עליהם ונשמתם תשאר צרור' בצרור החיים וז"ש וירדו וכו' חיים שאולה שגם שבשאול ישאר בחיים חיי נשמתם והטעם ותכס עליהם הארץ ארציותם וגשמיותם הי' להם לכסות עינים ועוד שהרי מרידתם לא עשתה רושם לדורות שהרי ויאבדו מתוך הקהל שזכורם אבד לנצח כי כל ישראל נסו מלמרוד בשביל קולם:

עוד י"ל כי מה שלקי בגופם ובממונם אף דקי"ל בדרבה מיני' עיין רמב"ן י"ל מפני שהיו צדיקים גמורים גדולי המעלה וחטאו בכפלים ע"כ לקו גם בכפלים והנה אדם בינוני אינו מת רק פעם זו בעת אשר לקברות יובל אבל הצדיקים הגמורים אף שכבר שבו לעפרם בכ"ז אחרי שחסרונם נרגש בכל עת ובכל שעה ע"כ מתו עוד הפעם בעת אשר יורגש חסרונם כמ"ש לעיל בבני אהרן בקרבתם לפני ד' אף שכבר נקרבו אל ד' ונשמתם עלתה למעלה בכ"ז וימותו עוד הפעם וע"ז נאמר ג"כ ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד עיין לו"א לזה אמר ע"כ ירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ולקו בגופם וממונם בשביל שותכס עליהם הארץ אחר שכבר שבו לעפרם והארץ כסתה את גויתם בכ"ז עתו עוד הפעם ויאבדו מתוך הקהל ע"כ לפו' גמלא שיחנא:

שם ותבקע האדמה אשר תחתיהם כי האדם הוא למעלה מצומח דומם וחי אבל אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות והרשעים האלו היו עוד גרועים מבהמה וצומח ולא היו רק למעלה מדומם אבל צומח וחי טוב מהם ומהמונם ועיין מ"ש ברזל וכחושת מנעליך ע"כ נבקעה הארץ אשר תחתיהם שרק היא היתה תחתיהם ולמטה מהם ולא היתה רק מדרגה א' בין האדם והדומם כי הצומח והחי לא הי' מפסיק בהדרגה בינם לבין האדמה:

שם ולא יהי' כקרח ועדתו כאשר דכר ד' ביד משה לו כי עיקר המחלוקת על החכמים נולדה ע"י תור' שבע"פ ע"י שרואים שהרשות ניתנה להם לקיים ולעקור כפי הנראה בעיניהם מזה יצא שורש פורה ראש ולענה לכפור ח"ו בנצחית התורה באמרם אם התורה חק ולא יעבור דבר צוה לאלף דור אף החכמים שבדור לא היו רשאים לעשות תקנות חדשות ולעיל פ' שלח כ' כל אשר דבר ד' ביד משה רומז על תשבע"פ והם הטפחיים והלוחות שנשארו ביד משה ע"כ אמר שמפני זה צריך לעשות זכר לדורות שלא יחלקו על רבם כקרח ועדתו משום אשר דבר ד' ביד משה היא התורה שבע"פ בידו לדרוש ולהוסיף ע"כ צריך להזהיר את הדורות הבאים שלא יבואו לחלוק:

עוד י"ל כי לכאורה לא היה צריך לזכרון ולאזהרה שלא יחלקו על רבם שהרי בכל עת אשר יבואו אל הקדש לעורר מדנים עליו יעשה ד' משפט וכליון חרוץ בהם כמו שעשה לקרח ועדתו אלא שרק מ"ר שכל מעשה ידיו היו לש"ש ואף אם עסק בצרכי גופו ועצמו בכל דרכיו ידע את ד' הוא הי' כדאי לעשות עבורו נסים ונפלאות גדולות לשנות את הטבע אבל לימים יוצרו לא יהי' הראש וראשון במדרגה גדולה כ"כ עד שהחולק עליו ומבעט בו ידון לשחת לנצח וז"ש שע"כ הוצרך לזכרון לדורות למען לא יקרב איש זר כי לעתיד לא יהי' כקרח ועדתו שתבלעם הארץ חיים כי רק מ"ר הוא ראוי לכך שכל מעשיו הגופנים ג"כ לש"ש וזהו כאשר דבר ד' ביד משה לו' אם הוא הי' עושה דבר בידיו לו ולצורכו בכל מעשה ידיו אף שיהיו לצורך עצמו וגופו בכ"ז דבר ד' ורוחו שפיך על כל מפעליו מה שלא יהי' כן בדורות הבאים:

שם לעיל ואכלה אותם כרגע במסורה שבבעה"ט איך היו לשמה כרגע כי לכאורה טוב לאדם שימות מיתה פתאומים כאשר בא עתו ולא יתהפך על משכבו בחליו