לוח ארז החדש שכו

נהפך מאוהב ד' לאויב ולא הי' שום זמן ועידן להוכיחו כי דרכו הי' דרך הישר וז"ש לו הקב"ה הבדלו מתוך העדה אל יעלה על דעתכם שאצרף אתכם עמהם משום ערבות ועי"כ יקל עונשם לא כן כ"א ואכלה אותם לבדם והטעם כרגע וביארה המסורה איך היו לשמה כרגע שרק בשעה חדא נעשו לשמה ופקו פיליליה להיות מורדים ופושעים ואין כאן ערבות אבל באמת כ' הפוסקים ביו"ד סימן א' כמו דבמקוה החסר אמרי' חסר ואתאי כ"כ במומר א"א שבפעם א' כעשה מומר כ"א גם מאז ומקדם דאיגלי בהתי' כבר הי' סורו רע והנה אם האדם לא הי' לו רוח מבין דבר מתוך דבר הי' מקום לדברי השי"ת שאחרי שנעשו לשמה כרגע אין כאן ערבות אבל מ"ר טען א' אלקי הרוחות לכל בשר אחרי שנתת לכל בשר ודם לב מבין ורוח דעת ובינה ויש מקום בראש להבין ולהשכיל אם יראה את חבירו תועה בדרך והי' לו למחות בידו ע"כ ידעתי שגם לעתיד האיש א' יחטא אם רק בדעתו לחטוא לעתיד הרוח המבין יבין את זאת ואם אינו מוחה בידו אז ועל כל העדה תקצוף משום ערבות ע"כ גם לקרח ועדתו ערוב עבדך לטובתם שיקל עונשם:

עוד י"ל עפמ"ש בנפול אויבך אל תשמח וכו' פן יראה ד' ורע בעיניו וכו' וראיתי מי שפי' כי הקב"ה העמיד לכל אדם אוהבים ושונאים ושניהם לטובתו האוהב נגלית טובתו וגם ע"י האויב נצמח לו טובה כמ"ש מאויבי תחכמני אחרי שהוא משגיח על כל צעדיו בעינא פקיחא ואם יראה שהוא זז אף זוז כ"ש מדרך הישר יגדיל עליו המדור' ויצעק עליו חמס עי"כ ישמר ויזהר וז"ש ד' לי בעוזרי שאוהבי ועוזרי בודאי הם לי לטובתי אבל אני אראה אף בשונאי שהם שליחא דרחמנא למען לא אלוז מדרך נכוחה ואם יראה הקב"ה שהאדם השלים א"ע כ"כ עד שאין מן הצורך לשומרו ע"י אויביו אז הוא מפיל אויביו לפניו אחרי שאין לו עוד צורך בהם אבל אם הוא שמח במפלת אויביו מה שהוא מדה רעה לשמוח לאד והוא לאות שאינו נקי עדיין ממדות פחותות אז יראה ד' שהוא צריך עוד לאויבים ללמדו דעת ע"כ הוא מקים לו עוד הפעם אויבים לטובתו וזהו בנפול אויבך אל תשמח פן יראה ד' שאין אתה עדיין מניקה ממדות פחותות אז ישיב מעליו אפו ואחרי נפילת האויב תהי' לו תקומה מחדש ע"כ כששמע משה רבינו שקרח אויבו יפול לשחת חייתו לא שמח לאידו למפלת אויבו כ"א ויפלו על פניהם נצטערו על מפלתו באמרם בלבם אל אלקי הרוחות לכל בשר אחרי שהקב"ה מעמיד אצל כל בשר שני רוחות רוח האוהב ורוח השונא והם יעמדו על ימינו למען לא יסור מדרך הישר ואם ישמחו למפלת אויביהם ועוד בהם המדה המגונה לשמוח בתקלת חביריהם אז השם יעורר מחדש את רוח האויב כנ"ל:

שם אם כמות כל האדם וכו' כי אז"ל שהקב"ה חס על כבוד הצדיק יותר מעל כבודו ית"ש ולקמן אכתוב שמ"ש חיים שאולה מרמז למ"ד יש להם חלק עוה"ב וזהו שיחיו עוד אחרי שבאו לשאול ולא ימותו רק בגוף ולא בנפש כי היא תשאר חי' לנצח וז"ש אם כמות "כל" האדם היינו כלם הגוף והנפש יכרתו אז נראה שלא ד' שלחני שלא בכבוד המקום פגעו כ"א בכבודי והקב"ה חס על כבודי ע"כ כל האדם גוף ונפש יחדיו יכלו אבל אם בריאה יברא ד' וירדו "חיים שאולה" שיחיו אף בשאול תחתיה כי לא כלו ימותו רק הגוף יכלה ונשמתם לא תכלה ואין העונש קשה כ"כ אז תדעו כי נאצו האנשים האלה את ד' ולא אותי ע"כ ד' ברחמיו רק את הגוף יכלה והנפש תחיי' אף בשאול ותחת:

וי"ל עוד שעל פי מדת הדין נוטה שיכלו בגוף ונפש ורק מדה"ר יחוס על נפשם שתשאר חי כמו שלמדו שיש להם חלק לעוה"ב מקרא ד' מוריד שאול ויעל והוא מדת הרחמים ע"כ אמר אם כמות אכל' האדם בגוף ונפש ימותו אז לא ד' מדת הרחמים שלחני כ"א מדת הדין אבל אם ירדו חיים שאולה שיחיו אף בשאול אז תדעו כי נאצו את ד' מדה"ר והוא ברחמיו חס על נפשותיהם וי"ל שז"ש להלן בפרשה וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה ותכס עליהם