לוח ארז החדש שטז

לא יעבור בו כל בעל כנף כ"כ נשא הקב"ה את ישראל על דרך לא עבר בה אדם לז"א סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך ע"ד משוך חסדך ליודעיך הנ"ל וכזה תהי' נקמתך בהם שתסלח להם ויבושו שמרו כנגדך וכ"ת אין מן הדרך לעשות נקמה כזה לז"א וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים על כנפי נשרים שלא כדרך הרגיל כ"כ תעשה להם עתה שלא כמנהג וע"ז הוסיפ' המסור' כגודל זרועך הותר בני תמותה בזה תראם גודל זרועך ומדת טובך אם תשאר בחיים חייתם אף שהם בני תמותה בזה תראם גודל חסדך וי"ל בזה מ"ש פרש' וישלח אד' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואטיבה עמך קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי לפי"ז שיוכל להיות שהטובות שעושה הקב"ה עם האדם יוכל היות שהם לנקמה ע"ד אם רעב שונאך האכילהו לחם ע"כ אם הצדיקים רואים שמטיבים להם בעוה"ז יש להם לדאוג אולי הטובה הזו רעה להם שהיא ע"ד נקמה ובפרט אחרי ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא ורק לעת שוב העפר אל האדמה יבוא על שכרו בעולם הגמול וז"ש ד' האומר אלי שוב לארצך אשר ממנה לקחת ושם הוא מקום מולדתך ורק אז ואטיבה עמך לשלם גמול מעשיך הטובים אבל בעוה"ז אין שכר למצות ואחרי רואי שגם בעוה"ז תטיב עמדי ירא אני ע"י החסדים שהם אולי אמת ודין ונקמה על חטאי נגדך קטונתי הם לאות לבני מרי שאני קטון המעשים בעיניך ועשית אותם עם עבדך שאני אינו עושה רצונו של מקום ונקראתי רק עבד ולא בן:

לעיל שם ואולם חי אני וימלא כבוד ד' את כל הארץ כי כל האנשים הרואים (הול"ל אשר ראו בעבר) את כבודי וכו' אם יראו את הארץ וכו' וכל מנאצי לא יראוה עפמ"ש כל ישראל ערבים זה בזה והטעם י"ל כי אחרי שמלוא כל הארץ כבודו שרק אז כבוד ד' במקומו אם כל הארץ יכבדהו אבל אם ימצא עוד בנ"א אשר לא יכבדוהו אז כבר נפגם כביכול כבודו הגדול ית"ש ע"כ כ"ז שיש רשעים בעולם חרון אף בעולם כאז"ל וגם הצדיקים יגרע חלקם על אשר אין כבוד השם שלם ותמים וז"ש ואולם חי אני רק אם ימלא כבוד ד' את כל הארץ אז כבוד ד' במקומו ע"כ גם האנשים הרואים כעת את כבודי והם הצדיקים אשר גם כעת לא טחו עיניהם מלראות כבוד ד' בכ"ז משום ערבות גם הם יענשו והטעם בשביל ומנאצי לא יראוה ע"כ גם הצדיקים יענשו אחרי שלא השתדלו שיהי' כבוד ד' על כל הארץ ועבדי כלב עקב אשר היתה רוח אחרת עמו שלא השתדל רק להעלות את רוחו ונפשו מעלה מעלה כ"א זכה וזיכה את הרבים שמחשבתו היתה להעלות גם את רוח אחרים וזהו רוח אחרת רוח של אחרים היתה עמו במחשבתו ודעתו למלאות את הריקנים מיראת ד' ללכת אחרי וזהו וימלא שהשתדל למלאות את הרקנים שילכו אחרי ד' ע"כ והביאתיו וכו':

שם ובניכם יהיו רועים במדבר מ' שנה עד תום פגריכם במדבר ע"ד אז"ל שדור המדבר יש להם חלק לעוה"ב והוא שמיתתן כיפרה עליהם עם ריבוי הזמן ששהו בניהם במדבר בארץ לא זרועה ויסורים שסבלו הבנים כיפרו עון האבות והנה הרועה את הבהמה היא לטובתה ולהנאתה למען ירבה דשן בעצמותה ע"כ אמר שגם בניכם יהיו רועים לטובתם במדבר מ' שנה עד שגם פגריכם יהיו תמים ונקיים מכל חטא ועון וזהו עד תום מלשון תמימות ונקיות מכל מום:

שם במספר הימים אשר תרתם את הארץ מ' יום יום לשנה תשאו את עונותיכם דקדק בכ"י דהו"ל כמספר ולא במספר וכ' עפמשה"ק התוס' ספ"ק דסוטה הלא מדה טובה מרובה ממדת פורענות ולמה נענשו בשנים עבור ימים עיי' בכורי אביב פרש' זו וי"ל עפמ"ש רש"י דבאותו שעה כשרים היו ומדכתיב וילכו ויבואו פירש"י מה ביאתם בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה וי"ל ג"כ להקיש להיפך ולומר מה בהליכתן כשרים היו אף בביאתם וכן האריך בפי' מלבים שגם בשובם עוד לא נתקלקלו עד לאח"כ נעשו מרגלים להוציא דבה על הארץ