לוח ארז החדש שיד

רש"י שם שהוא מלשון בצלם אלקים וכ' עליו ולא יתכן ולהנ"ל הדברים נכונים ואחרי שעוה"ב נקרא שבת כמ"ש מי שטרח בע"ש יאכל בשבת ע"כ שמעי' מהדין קרא ולא תוציאו משא מבתיכם ומאוצרותיכם אשר אספתם בו כסף וזהב לא תוציאו מאומה אם יבוא שבת הנ"ל ורק הצלם אלקים הוא המלווה אתכם:

שם אך בד' אל תמרודו ואתם אל תיראו את ע"ה כי לחמינו הם סר צלם מעליהם וד' אתנו אל תיראום ובמסורה שבבעה"ט לחמינו נאכל זה לחמינו חם הצד ידינו. ובנפשינו נביא לחמינו. לפמ"ש לעיל בהעלותך אקרא ובהאריך הענן על המשכן שלא נחשוב כשהכביד שנאת או"ה עלינו עי"כ נצא לרווחה ויהיו לאוהבים לנו אם נעזוב ח"ו את ד' ותוה"ק כ"א אדרבה בעת כזאת צריכים אנו לשמור את משמרת ד' ולהחזיק ביתר עוז בעץ החיים להשכים ולהעריב עליהם לביהמ"ד והם כלין מאליהן והנה רוב פרנסת ישראל הוא מאו"ה והם משתדלים לקפח פרנסתינו באמרם שלא יקנו ממנו כידוע ע"כ טוב וכשר הי' הדבר אם הי' ביכלתינו לפרנס א"ע זה מזה ולא נצטרך לעם אחר והוא ע"י שנעבוד אדמתינו ונשבע לחם וז"ש אך בד' אל תמרודו אל תאמרו שע"י שתמרדו בד' ובתוה"ק יהי' לכם הרווחה כ"א בו תחזיקו ולא תרפו ממנו אף שלחמינו הם שכל לחמינו בא מהם והם יבקשו להכרית אוכל מפינו ואו"ה ברום המעלה זרחה עליהם שמש הצלחה עד שכמעט אין להם שום צל המחשיך רק אור ולנו ב"י מדה"ד שולט ורק חשך ולא אור וזהו סר צלם מעליהם שאצלם אין שום צל רק אור במושבותם ואנו וד' כמ"ש ז"ל הוא ובית דינו שדן דינינו בכ"ז אל תיראום והוסיפה המסורה שבוודאי טוב לנו אם רק לחמינו נאכל משלנו ולא משלהם לחמם המגואל כי בלא"ה הם אומרים עלינו שכל פרנסתינו מהם הוא ע"י מרמה ותוך וציד בפינו שמרמים אותם והתפעל המורה על הדבר הנראה מה שבאמת אינו כן וזהו לחמינו הצד ידינו שנראים אנו ע"י שמתפרנסים מהם כאלו ציד ומרמה בפינו וגם בנפשינו נביא לחמינו ע"י שאנו עוסקים תמיד עמהם צריכים אנו לפעמים להקריב את נפשותינו על מזבח הפרנסה ע"כ טוב מאוד אם לחמינו של עצמינו נאכל ולא נתערב בגוים לאכול לחמם המגואל:

עוד י"ל עפמ"ש בלו"א לפ' ואז"ל גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה שהתורה היתה ביכלתה לפרנס ולתת חיים להעוסקים בה ולא יצטרכו להחזקת תומכים דאורייתא אלא שהקב"ה רצה לזכות גם את הע"ה שלא יוכל ללמוד שגם לו יהי' חלק בתורה ע"כ הת"ח עני ויצטרך להחזקת זבלון ועי"כ גם תומכיה מאושר ויאכל חלק כחלק כדאיתא בכתובות שמי שאין לו חלק בתוה"ק אין לו חיים רק שרפואה מה"ת היא ע"י החזקתו את הת"ח וזהו הרמז אל תיראו את עם הארץ שגם הוא נוטל חלק מתורתכם ועי"כ יגרע חלקכם בחיים במה שהוא נוטל כי לחמינו הם נותנים ועי"כ חלק כחלק יאכל בעת תבוא על שכרך לא תירא ולא תפחד כי לא לצרכך הוא מפרנס אותך כ"א להחזיק ולהחיות את עצמו כי זולתי תמיכתו אין לו חלק בחיים כי היה סר צלם מעליהם ולא הי' להם שום קיום אם ד' הוא מדה"ר הי' אתנו לפרנס את הת"ח בעצמו מידו הרחבה והמליאה ולא היה צריך להחזקת הע"ה א"כ אל תיראום כי לא יגרע חלק הת"ח:

שם ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וכבוד ד' נראה באוה"מ אל כל עדת בנ"י ע"פ משאז"ל שהתורה מי שזכה נעשית לו סם חיים ולמי שלא זכה להיפך וע"כ נקראת משנה תורה כי ברוחה פי שנים הן לשבט הן לחסד ואז"ל התורה נקראת אבן ויצה"ר נקרא אבן י"ל הטעם כנ"ל כי מי שלא זכה וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו א"כ גם התורה נעשית לו כאבן נגף ולצור מכשול ואפשר שע"כ נאמר במחוייב סקילה וסקלתם אותם באבנים ופעם נאמר עם הארץ ירגמו אותו אבן, לרמז שאם למד החוטא תורה והיא גם היא נעשית לו לאבן ומצטרפת עם היצה"ר אז ע"י שתי האבנים האלו חטא ונעשה בר סקילה כי אבן היצה"ר