לוח ארז החדש שיב

שם וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו וכו' וזה פריה בכפל הלשון וזה פריה אחרי שכבר נאמר מתחלה ויראום את פרי הארץ י"ל עפמ"ש רמב"ן ואוה"ח בפסוק שלח שמ"ר נלכד בערוות המרגלים שכונתו היתה לטובתם לחפור את הארץ ולידע מקום גנוזות מטמוניהם או לידע איזו דרך כבושה נוחה לכנס בה תחלה וכונת ישראל המשלחים היתה לרעה והנה בחזרתם השכילו לדבר דבר א' דמישתמע לתרין אנפין שיהא נוח לשני הצדדים למ"ר ספרו מעלת הארץ ושבחה ולמתאונני' כי גם הם הבינו מדבריהם את אשר יזמו בקרבם לדבר סרה על הארץ והוא באמת חכמה נפלאה לדבר דבר א' בפיפיות אשר מהם ישמע ויבין כ"א לפי דעתו ומחשבתו ובזה כבר הראו גודל מעלת אה"ק אשר אז"ל דאוויר' מחכים כי ע"י שנתערבו ארבעים יום באויר' המחכים כבר השכילו לדבר דבר אשר פי שנים ברוחו וזהו הי' כבר פרי חכמת א"י וז"ש וילכו וישובו אל משה ואהרן ואל כל עדת בנ"י ואף שהיו דעות משה ואהרן ודעות העדה משונים זה מזה בכ"ז וישיבו אותם דבר ואת כל העדה השיבו בסיגנון זה שהי' נוח לכלם למשה ואהרן ולכל העדה כי החליקו בלשונם לדבר המתחלק לכמה טעמים שוין דא מדא וע"י ויראום את פרי הארץ עי"כ אף שלא ברצונם ראו ישראל ונוכחו ממעלת האה"ק אשר זה פריה להחכים כל היושבים בה ויספרו לו ויאמרו ע"י הסיפור המחוכם הלזה כבר הגידו לו שבאנו אל הארץ אשר שלחתנו שרק היא בכחה לפעול זאת ואחרי שסיפרו ממעלות הרוחנית שבכחה להשכיל הוסיפו לאמר שגם מעלת גשמיות לה וזהו וגם זבת חלב ודבש ודקדק באוה"ח מאי וגם הלא לא סיפר עדיין ממעלות הארץ ולהנ"ל ניחא אחר שסיפרו ממעלות הרוחנית שמחכמת סיפרו ויראום את פרי הארץ שהיא מבורכת ממגד שמים:

שם עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה והאנשים אשר אתו אמרו לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו ודז"ל אפי' בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם כי להחזיק בארץ אשר אין לו שום שייכות בה בודאי קשה עד מאוד אבל להחזיק בירושה נחלת אבות נקל הדבר וכיון שא"י מוחזקת היא לנו מאבותינו מאברהם שא"ל הקב"ה קודם התהלך בארץ לארכה ולרחבה לקנותה בחזקה ע"כ אמרו עלה נעלה וירשנו אותה שלא נטול רק ירושת אבותינו מעולם כי יכול כיון שביכלתו של א"א בודאי להחזיק במתנתו יכול הוא ע"כ גם אנחנו נוכל להחזיק בירושה אבל האנשים אשר אתו אמרו כי חזק הוא ממנו כלומר אף מאברהם שלו ניתנה מ"מ גם הוא לא יוכל כעת לאחז בה כי חזק העם גם ממנו מא"א וע"ז המליצה שאפי' בעה"ב הוא א"א אשר הוא באמת אדון הארץ אשר לו ניתנה למנה מ"מ א"י להוציא כליו משם. ויש להוסיף עפמ"ש באוה"ח פ' לך בקרא כי לא שלם עון האמורי שאם היו ישראל צדיקים גמורים ולא חטאו במרגלים אז אף שלא שלם עדן עון האמורי בכ"ז היו יכולים לקח הארץ מידם אבל אחרי שלא היו צדיקים גמורי' רק צדיקים ממנו לא היו יכולים לשלוט בהם כ"ז שיש להם קצת זכיות עיי"ש וז"ש שלא תועיל לנו מה שהיא ירושת ונחלת אבות כי לא שלם עדן עון האמורי ואם אנו היינו צדיקי' גמורי' לא יזיק מה שלא שלם עדיין אבל ע"י שאין אנו צדיקים גמורים עי"כ חזק הוא במעט זכיותיו ממנו על ידינו שאין אנו צ"ג וע"כ גם בעה"ב א"י להוציא כליו כנ"ל:

שם ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם עפמ"ש ביוסף כנים עבדיך לא היינו מרגלים ראינו שבלה"ק ההיפוך מן מרגלים הוא כו' ע"כ אמרו אחרי שלא השגיחו יושבי הארץ ולא חשדונו כלל במרגלים לתור את הארץ בע"כ שהיינו בעיניהם כ"כ שפלים ונבזים עד שלא יראו ממנו באמרם שקטני קומה כאלו בודאי אינם מרגלים ועי"כ ונהי בעינינו כחגבים על אשר ראינו כי "כן" ולא מרגלים היינו בעיניהם