לוח ארז החדש שיא

העמדת להררי זה יצה"ר להכניעו ולכובשו העמדת עוז זו התורה שהיא מסייעת לאדם ואקרא דיושע כי ארץ הנגב נתנני דז"ל אדם שהוא מנוגב מכל טוב עוה"ז שאין בו אלא תורה ע"כ הנגב נוכל לכנות התורה ועוד שהרי הרוצה להחכים ידרים וזהו הרמז עלו זה בנגב אם תלכו עם התורה שהיא עמכם בדרך תלכו בה ועליתם מעלה מעלה עם ההר הוא היצה"ר כמ"ש בלו"א אלו זכיתם הייתם קורים אש תמיד תוקד שע"י אש היצה"ר הבוער בכם ואתם מכבים אותו תעלו למעלה בקדש ויש להוסיף עפ"י הווידוי ע"ח שחטאנו לפניך ביצה"ר כי מה שאז"ל שבראתי ליצה"ר תבלין ע"י התורה הוא כמו שהתבלין מבשם ומטעים את המאכל אשר יותן בו כ"כ יכולים אנו לתקן להוציא יקר מחולל וטהור מטמא ע"י שאנו משתמשים במדות היצה"ר בקדש כמ"ש הוי עז כנמר וכו' לעשות רצון אביך שבשמים שאף שמדת העזות מגונה אם נשתמש בה לשם שמים גם היא תהי' למעלה נשגבה ואם נחדול לעשות כן אז אנו חוטאים נגד היצה"ר שהי' לאל ידינו לתקנו ולהעלותו מטומאה לטהרה והתכשלנו בזה וזהו אם תעלו בנגב הוא התורה כנ"ל אז לא לבד שאתם תעלו מעלה כ"א ועליתם גם את ועם ההר הוא היצה"ר שגם אותו תוכלו להעלות בקדש ע"י תוה"ק:

שם וראיתם את הארץ מה וכו' ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רע בכפל הלשון י"ל כי ישנו ארץ אשר מעצמו ובטבעו היא דשנה ורעננה ופוריה אבל ישנו גם ארץ אשר בטבעה היא מליחה וצנומה ואין בכחה להוציא פירות ורק ע"י חכמת היושבים בה ועובדים אותה עפ"י חכמת האגריקולטור מתקנין אותה ע"י מלאכת מחשבת מעשה ידי אומן כמו כמה מדינות שהיו לא להועיל ורק ע"י חכמת העובדים הוציאו יקר מזולל כמו מדינת האללאנד ורש"י פי' בקרא הנאמר ברחל כי רועה הוא כי יש לפרשו בלשון עבר ובלשון בינוני וז"ש וראיתם את הארץ מה היא בעצמותה וטבעה וראיתם ג"כ ומה הארץ אשר הוא יושב בה אם ע"י ישובם בתוכה וידיעתם את עבודת האדמה נשתנית למעליותא הטובה היא לע"ע אם רעה אם גם מטבעה היתה בעצם רעה בכ"ז ע"י העם המחוכם היושב עליה נעשית ונתהפכת מרעה לטובה:

שם ומה הארץ השמינה היא אם רזה היש בה עץ ות"א העתירא אם מסכנא וי"ל עפמ"ש גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון ופי' הבל"ע שכל בני אדם אף העשירים הם אביונים שתאבים לכל דבר דיש לו מנה מבקש מאתיים עיין לעיל פרשת בהר וי"ל ג"כ להיפך עפמ"ש איזהו עשיר השמח בחלקו לפי"ז מי שיש לו מדה טובה הלזו לשמוח בחלקו אף שהוא עני וצריך להסתפק במיעוט בכ"ז הוא עשיר וזהו יחד עשיר ואביון שגם האביון הוא עשיר מאחר ששמח בחלקו והנה הת"ח המורה לצדקה יוכל לפעול כזאת על סביביו שגם העני יחשוב א"ע כעשיר ע"י השמחה בגורל נפלה לו וז"ש השמינה היא אם רזה כתרגומו העתירא אם הם עשירים בדעתם אף אם מסכנא ודלים הם וע"י מה יוכלו להגיע למעלה זו היש בה עץ כפירש"י אדם כשר המורה להם דרך שישמחו בחלקם אזי יחד עשיר ואביון. וי"ל בזה מ"ש פרש' עקב "לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ות"י וכן הוא גמ' תענית אבניה הם בוניה שהם הת"ח כי עשו אמר יש לי רב ויעקב אמר יש לי כל ומי ששמח בחלקו ואינו מתאוה ליותר יש לו כל כי לא יחסר לו מאומה ע"כ סיפר בשבח אה"ק שלא תחסר כל" בה שיושבים ומסתפקים בחלקם ויש להם כל וע"י מה יגיעו למדרגה זו ע"י אבניה הם הת"ח המלמדים אותם להועיל שלא להתאות ע"ד היש בה עץ הנ"ל:

שם המעט הוא אם רב דקדק באוה"ח דהי"ל הרב הוא אם מעט כמ"ש החזק הוא הרפה שמתחיל בגדולתם וי"ל עפמ"ש כי אתם המעט מכל העמים ודז"ל בחולין חושקנו בכם שאתם ממעטים א"ע וזהו ששאל המעט הוא אם ממעטים את עצמם אם גם רב הוא מ"מ יש להם המעלה הזו שהם ממעטים א"ע אף אם רבים הם: