לוח ארז החדש שי

המשפתיים והוא התלמיד חכם לא יצטרך לביאת משיח בן דוד כ"א גם בפעם הראשונה ממשיח בן יוסף לבד תהי גאלתו וזהו הרמז למטה יששכר המה הת"ח אשר להם עינים לראות ואזנים לשמוע וא"צ להם בכפילא אותו יגאל כבר בן יוסף הבא בראשונה:

שם ויקרא משה להושע בן נון יושע ות"י כד חמי ענוותנותו עפמ"ש בלו"א בראשית י' שמי שדעתו שפילה עליו ולומד מכל אדם הוא נוח להתפתות אף לרע ע"כ כאשר ראה ענותנותו של יושע ירא לנפשו אחרי שאינו עומד על דעתו כ"א הוא נח לכל אדם לא יוכל לעמוד נגד עצת המרגלים ע"כ התפלל עליו:

עוד י"ל עפמ"ש בלו"א יתרו כ"ב לפ' מ"ש ז"ל אקרא דוישח אדם וישפל איש זה מ"ר שנא' והאיש משה עניו מאוד מכל אדם שצריך הנשיא לנהוג נשיאתו ברמה וע"י שמ"ר הי' עניו מאוד ע"כ לא יאות לו להכניס את ישראל אל אה"ק ופי' בזה מ"ש גם אתה לא תעבור את הירדן" אחרי שאתה בעיניך רק גם וטפל ע"כ לא תעבור בראשם ואחרי שאלדד ומידד התנבאו משה מת וישע מכניס ע"כ כאשר ראה מ"ר ענותנותו של עצמו (ולא קאי אענותנותו דיושע כמ"ש קצת מפרשים דבת"י לא נזכר שם יושע) ראה והבין שהוא לרוב ענותנותו לא יכניס את ישראל ע"כ אמר בטוח אני אחרי שאני אינו מכניסם רק אתה בודאי יה יושיעך מעצת מרגלים אשר יגזר עליהם במדבר הזה יתמו ועדיך לא יגיע רע כי אתה המיועד להכניסם לארץ:

עוד י"ל עפמ"ד ביומא פ"ז כל המחטיא את הרבים אין מספיקי' בידו לעשות תשובה שלא יהי' הוא בג"ע ותלמידיו בגיהנם א"כ לכאורה לא הי' לו למ"ר ליירא שיושע תלמידו יכשל בעצת המרגלים אחרי שמ"ר זיכה את הרבים וחלקו בגן עדן ויושע תלמידו אשר לא מש מתוך אהלו יהי' ח"ו בגיהנם אבל ניחא עפ"י מעשה הידועה שהגמון א' הפליגו בשבחו שהוא עניו מופלג מאוד עד שבאו אליו לחקור ולראות אם אמת השמועה וכשדברו עמו נבהלו בראותם שהאמת כן הוא שהוא עניו ושפל בירך עד להפליא עד שבעת הפרדו מאתו שאל את מבקריו מדוע באתם אלי והשיבו לו שבאו לראות אם אמת השמועה שמפליגים בענותנותו ושאל אותם ומה מצאתם בי אם האמת שאני עניו ואז משאלה זו ידעו והבינו שהוא אינו עניו באמת אחרי ידעו ומתפאר א"ע בזה שהוא עניו ע"כ כאשר הרגיש מ"ר בעצמו שהוא עניו וידע בנפשו כיון שהוא מרגיש במדת ענותנותו א"כ אינו העניו האמתי ואינו בטוח בעצמו שגן עדן יהי' מנת חלקו וגורלו ע"כ כד חמא ענותנותו של עצמו הוצרך להתפלל שיושע יוושע מעצת מרגלים ולא ירש גיהנם ח"ו:

שם עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא עפמ"ש ז"ל גדולה דעה שניתנה בין ב' אותיות שנאמר כי אל דעות ד' כי לקיים את האמונה בד' צריך לזה חקירה וקבלה יחדיו תמים ובראשית חכמה יראת ד' שצריך להקדים הקבלה ירושת אבות ואחרי שעומד כבר על יסוד נאמן אשר כל הרוחות לא יזיזו אותו ממקומו אז הרשות נתינה לחקור כפי שיד שכלו ותבונתו מגעת וזהו מתחלה כי אל צריך להאמין באמונה שלימה ואח"כ דעות יבא בשביל הדרישה והחקירה וסופו ד' לעמוד חי וקים כל הימים בדגל האמונה אבל אם מהפך הסדר שמתחיל לחקור טרם עומד על בסיס הקבלה הנאמנה אז הגוף החומר יהי' בעוכרו להסיתהו מדרך הישר ואחרי שדרום כינוי לחכמה וחקירה כנ"ל זהו הרמז אם תעלו בנגב בדרך החכמה והחקירה בטרם עליתם על הר ד' הוא הקבלה הנאמנה ורק אחר שכבר עליתם בנגב רק אז תרצו לעלות אל הר ד' אז וראיתם את הארץ מה היא גורמת לעכב אתכם שלא תשיגו חפצכם וחפץ ד':

עוד י"ל עפמ"ש ד' העמדת להררי עוז כאז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תבלין זו התורה והוא נקראת עוז כאז"ל אקרא ד' עוז לעמו יתן והיצה"ר כידוע שא' משמותיו הר וזהו