לוח ארז החדש שט

ובמד"ר הה"ד יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם עפ"מ שפירש"י אנשים צדיקים ובאמת הלא כ' המפרשים שאנוש הוא הפחות שבמדרגה מלשון אנוש אנוש וי"ל עפמש"כ במדרש שמואל לפ' מ"ש באבות הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה שצריך להסתכל דוקא בג' דברים האלו כלם יחד שאם לא יחשוב רק בפחיתת גופו שבא מטפה סרוחה אז יתנצל ויקל לעשות מה שלבו חפץ באמרו מה נחשב אפר דם ומרה שיענישו יוצרו בעברו מצותיו ע"כ צריך שלא ילוז מנגד עיניו יקרת נשמתו שהיא בת אל חי מגבהי מרומים עיי"ש וזהו י"ל בכוונת מאז"ל אמ"ר מחציו ולמטה איש ומחציו למעלה א' שידע בפחיתות חומרו שהוא רק איש אנוש אנוש אבל חציו ולמעלה ידע בנפשו כי הוא חלק אלוה ממעל וחלקו ד' אמרה נפשו והמרגלים עשו כן שבערך גופם ידעו כי אנוש אנוש המה ונקראו בשם אנשים להזכירם מאין באו אבל בערך נשמתם ידעו שהם אנשים חשובים חלק אלוה ממעל וז"ש יבש חציר כבל ציץ ידעו שגופם במה נחשב הוא כציץ פורח וכחלום יעוף בין לילה הי' ובין לילה אבד אבל גם זאת ידעו שדבר א' היא נשמת שדי שבקרבם שנקראת דבר ד' כי הוא אמרותיו ויפת באפיו נשמת חיים היא תחיית חיי נצח לגודל תשובתה:

עוד י"ל דלכאורה יפלא אחרי שהקב"ה ידע מקדם את אשר יעשה שיכשלו המרגלים על הדרך הזה שהולכים לתור את הארץ א"כ אחרי שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה למה שלח אנשים צדיקים הי' לו לשלוח פחותי ודלי הערך מקצה העם אבל באמת מי כהחכם יודע פשר דבר אחרי שידע השם שישראל יטעו אחרי המרגלים לקבל את דבתם הרעה ע"כ אם היו המרגלים אנשים קטני הערך אז לא הי' ח"ו תרופה ותעלה לחטאת ישראל ששמעו לקול קטני הערך שהוציאו דבה על הארץ הטובה והי' הקב"ה צריך לכלות ח"ו את בית ישראל עד שלא ישאר שריד ופליט אשר בהם יקיים את דברו הטוב אשר דבר על ישראל לתת להם נחלת גוים כי עוונם הי' גדול מנשוא ע"כ בחר השם באנשים צדיקים ועי"ז יש להם התנצלות שנפתו והלכו אחרי הצדיקים האלה וע"כ לא מתו בחטאם רק החלק הגרוע שבהם והנשארי' נמלטו לקיים בהם השי"ת דברו הטוב וזהו שלח לך אנשים צדיקים ועי"כ יבש חציר ונבל ציץ הגרועים והשפלים שבישראל הם יתמו ויכלו מארץ החיים אבל דבר אלקינו אשר דבר לתת לעמו את ארץ הקדושה יקום לעולם אבל אם לא היו המרגלים צדיקים לא הי' כן כנ"ל:

שם למטה יששכר יגאל בן יוסף י"ל עפמ"ש פ' בהעלותך ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה' ות"א דרומא עפמ"ש תוס' ר"ה בשם ירושלמי כד שמע שטנא תקיעת שופר חדא זימנא בהיל ולא בהיל וכדשמע תנינא בהיל אמר השתא ודאי אתי משיחא והוא לרמז אחרי שהשופר מעורר לתשובה כמ"ש היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו והנה ההמון עם תיכף מרגישים התעוררת השופר וגם היראים והשלמים אשר לבם פתוח לשמוע לקול דודי דופק אבל אם הם לבדם יזכרו בזכרון שופר וישובו לד' עוד לא יזכו ישראל לגאולה עד אשר גם המתחכמים והמתפלפסי' אשר בפעם ראשונה לא יחריד השופר את לבם ואינו עושה רושם עליהם עד ששמעו קול שופר פטם שנית אז גם המה יפחדו וירהו וישובו אל ד' אז יגיע זמן גאולתינו ופדיון נפשינו והנה דרום הוא כינוי לחכמה כמ"ש הרוצה להחכים ידרים לז"א ותקעתם תרועה שנית אבל לא בפעם הראשונה אז ונסעו המחנות החונים תימנה אשר לאור החכמה והחקירה יהלכו ולא יתעוררו מתרועה הראשונה אבל בשני' גם המה יסעו וילכו אל הר ד' והנה במס' סוכה מ"ב אז"ל שלעת קץ בתחלה יבוא משיח בן יוסף ויהרג ואח"כ יבוא משיח בן דוד גואלינו וי"ל הטעם כנ"ל כי משיח בן יוסף הוא הראשון לא יתעוררו לתשובה רק הצדיקים ות"ח אבל העם כלו לא יתעוררו עדיין עד כי יבוא שילה שנית ינהרו אליו כל בית ישראל והוא כעין תרועה שנית הנ"ל אבל באמת יששכר חמור גרם הרובץ בין