לוח ארז החדש לא

ומלואה והקשר אמיץ בין ד' ובין הארץ לא יפרד לנצח:

והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלקים ובין כל נפש חיה בכל בשר, כי לאחר המבול אף שירעו וישחיתו בכ"ז לא ישחיתו כ"כ עד שלא ישאר בהם ניצוץ קדושה וטהרה כ"א ישאר בהם רוח דעת ויראת ד' ע"כ אף שיענן עליהם ענן הסכלות ולא יראו ויבינו את כבוד ד' בכ"ז לא יהי' חשך סתרם לגמרי כ"א עוד יזהיר עליהם שביב שמש צדקה ועוד הריחם ביראת ד' וידמו בזה ליום מעונן סגריר אף שערפל חתולתו בכ"ז לא ימנע השמש אורו להופיע עליהם וזהו והיתה הקשת בענן שהיא כשהחמה משלכת ניצוצי זהרה על עב הענן וראיתיה וכו' ובין נפש חיה בכל בשר כלומר שבכל בשר אף שהשחית את דרכו בכ"ז עודנה בו נפש חיה מעט מחלק אלקי ממעל לא כן קודם המבול הרעי והשחיתו כ"כ עד שמרובם ככלם כבר סרה נפש החיה והי' שמיהם קדרות אופל וצלמות אבל לאחר המבול יהי' נפש חיה הוא חלק העליון בכל בשר אשר על הארץ:

במדרש רבה פרשתינו אקרא כי אותך ראיתי צדיק לפני מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר אמרו לאלקים מה נורא מעשיך וכלו שלא בפניו שנא' הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו כי מה שהקב"ה משגיח זו ומפרנס את עושי רצונו אף שמי הקדימני ואשלם ואין האדם יוכל לתבוע שכרו בדין בכ"ז כיון שהקב"ה משלם לאיש כמעשהו אף שאין זה מעשה האדם לבדו לולי שהקב"ה מסייעו מ"מ אין שבחו של הקב"ה גדול כ"כ כי יבוא האדם על שכרו כמ"ש בתויו"ט ברכות שע"כ מברכין בבי"המז נברך לאלקינו בשם דין כי הדין מחייב מאן דיהיב חיי יהיב מזוני אבל מה שהקב"ה זן ומפרנס לעוברי רצונו אשר אין אלקים מנגד עיניהם ובכ"ז לא יסתיר פניו מהם והיו לבער זהו שבח גדול ומורה על מדת טובו ית"ש הגומל לחייבים טובות והנה מי שהולך בדרכי ד' ומקיים שויתי ד' לנגדי תמיד היא מתהלך לפני ד' כי יאיר פניו אליו אבל מי שעוזב דרכי ה' ואין אלקי' נגד עיניו והקב"ה מסתיר פניו ממנו זהו הנקרא מתהלך שלא בפניו כי כבר עזב אותו השם ולא יראה את פני האדון ד' ע"כ אחרי שדבר ד' הוא מקיים את העולם ואם הי' מסיר השגחתו ממנו כבגד תבלה ותחלוף ע"כ נקרא בשם מי שאמר והיה העולם כי בדבר ד' נעשה ונתקיים העולם וז"ש שבפניו והוא לעושי רצונו ההולכי' באור פני ממ"ה אין כאן אלא מקצת שבחו אם משגיח עליהם לטובה כי גם מדת הדין אלקים מחייב להטיב עמהם וזהו אמרו והללו ושבחו לאלקים הוא דין אבל שלא בפניו הם הרשעים אשר פני האדון ד' לא יראה עליהם ובכ"ז מפרנס ומכלכל אותם ע"ז ראוי לרומם להדר ולשבח את השם על רב טובו וחסדו וזהו לספר כל שבחו ית"ש שהוא מפליא להטיב אף לרשעים במדת הרחמים שלו וזהו הודו לד' למדת הרחמים כמ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה שהיא משגיח על כל יצוריו אף על הרשעים והטעם והנה טוב מאד שהאלקים הנזכר הוא טוב עד להפליא וז"ש כי לעולם בין לצדיקים בין לרשעים חסדו ישפיע עליהם מטובו:

פרשת לך לך לך לך וכו' אל הארץ אשר אראך במד"ר הה"ד שמעי בת וראי עפמשה"ק באו"הח למה לא נראה אליו קודם שדיבר ד' עמו ורק בפרש' השניי' נאמר וירא אליו וי"ל שמרמז בזה מ"ש למען תשכילו את כל אשר תעשון ונאמר שכל טוב לכל עושיהם, והוא להוציא מלב הפורקי' מעליהם עול תורה ומצוה באמרם שלא יבינו פקודי ד' ולא נאוה לאיש לעשות מה שאין שכלו ותבונתו משגת ובזה נואלו כי ד' יתן שכל ובינה, להבין דברי קדשו רק אחרי שיקיים המצוות בפועל כי שכל טוב רק "לכל עושיהם" למען תשכילו ותבינו רק את כל אשר "תעשון" וכן נאמר קשרם על אצבעותיך אם אצבעותיך שהם כלי המעשה יהיו קשורים בעשיית המצוות רק אז כתבם על לוח לבך שגם לבבך יראה חכמה ודעת ספוני טמוני טעמי המצוות ע"כ מתחלה שמע אברהם אבינו בקול ד' ופקודתו שמרה רוחו במעשה ורק אח"כ וירא אליו ד' זכה לגילוי שכינה ע"כ א"ל מתחלה לך לך ותקיים מצוותי ועי"ז תזכה אשר אראך תעלה מעלה על סולם השלימות ותזכה לראות בגלוי עינים ולזה סמך המד"ר שמעי