לוח ארז החדש שח

מדת ענוותנותו מכל "האדם" אשר ע"פ האדמה שכל או"ה שהם רובא דעלמא ככל נקראו בשם האדם ולא אדם מזה למד שכל המוסיף גורע ע"כ נהג בעניוות:

שם ויחר אף ד' בם וילך עפמ"ש לעיל למה ד' יחרה אפך בעמך שהתנצל עבורם שא"א שחרון אף ד' אשר יקצוף על הרשעים יהי' ג"כ באנשים שגם הם יקצפו על הרשעים כמו שהקב"ה קוצף עליהם ה"נ י"ל אחרי שכל כונת אהרן ומרים שדברו על משה היתה לש"ש או שפירש מן האשה לדעתם שלא כהוגן או שנשאה שלא כהוגן ע"כ חרה אפם בו שעשה שלא כהוגן וזהו ויחר אף ד' כמו שהקב"ה יבער חמתו על העושה שלא כהוגן כ"כ בהם ובקרבם של אהרן ומרים חרה כמו שאף ד' יחרה בעושה שלא כשור' ובלו"א כתבתי לפ' מיש וכי אפשר להלוך בדרכיו שהקב"ה תמיד מתנהג במדת רחמים ורק כשכועס על הרשעים הוא הולך ממקומו התמידי של רחמים למדת הרוגז וז"ש איזו אף ד' שחרה בהם ובקרבם של אהרן ומרים הוא האף שהקב"ה נקרא הקב"ה ע"י "וילך" שהולך ומתרחק ממדת רחמיו ית"ש ואפשר לפ' בזה ד' הפליאה "אקרא דאשר נואלנו ואשר חטאנו "אם חטאנו בשוגג מחול לנו במזיד" שעפ"י הנ"ל אם במזיד לש"ש דברו בו אז ראוי להם המחילה אבל אם בשוגג דברו בו בע"כ לא היתה להם שום כונה לש"ש שהרי שוגג הי' ע"כ התפלל שימחול להם אף אם בשוגג היו ולא הי' להם שום כונה כאלו היו מזידים וכונתם לשמים:

שם אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו כי ההתנצלות לאדם החוטא הוא בשגם הוא בשר ודם ועלול לחטוא ושאור שבעיסה הוא בעוכרו וזהו אשר כאלנו שרק מחמת אוילות וטפשות שא"א חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות ע"כ חטאנו כפירש"י והוסיף לאמר אחרי שהיא כשאר האדם חי ובשרו קיים ואינה כמת אשר נאכל חצי בשרו בעת צאתו מרחם אמו כ"א כל בשרה עם תאוות הבשר הם שרירים וקיימים בכל תוקף ועוז לא נגרע מהם דבר ע"כ הבשר עם תאותיו הטבעיות אשר גם אצלה בשלימות בלי מגרעת המה בעוכריה ע"כ אל תשת עליה חטאת:

פ' שלח שלח לך אנשים וכו' עפמ"ד בכריתות כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו וילפינן מחלבנה שהי' עם הקטרת וביע"ד פי' בזה משז"ל מרדכי מה"ת מניין מנא ידע את זאת שכנס את כל היהודים אף הפושעים שלמד זאת מקטורת דמתרגמי' מרי דיכי והי' בו חלבנה והטעם בזה י"ל כי אחרי שהאדם יראה רק לעינים ע"כ אם יאגדו באסיפה רק הצדיקים אולי אין תוכם כברם כי מי יודע מחשבות אדם ע"כ צריך לצרף עמהם אף הידועים לפושעים ואת זה לעומת זה אם גם הכשרים לא יהיו בתכלית השלימות בכ"ז לעומת הכופרים העושים ביד רמה יחשבו הם כצדיקים על אשר עכ"פ בפרהסיא ובפומבי לא יהרסו לעלות לקצץ בנטיעות ויהיו עכ"פ כיתרון האור מן החשך וכ"ז אם האדם בוחר באנשים אשר לדעתו הם צדיקים ואינו יודע מה בלבם ע"כ צריך לצרופי פושעים כדי שבערכם יחשבו לצדיקים כנ"ל אבל אם הקב"ה בוחר בהם והוא בוחן כליות ולב בודאי הם צדיקים גמורים א"צ לצרף את הפושעי' אחרי שאין מקים לטעות הנ"ל והנה מ"ש איש א' איש א' למטה י"ל עפמ"ש ז"ל חד מינן כתרי מינייהו ואז"ל משה שקול כס' ריבוא אבל האיש הבינוני שאינו ברום המעלה לא נחשב כ"א כאיש א' ולא יותר וז"ש שלח לך אנשים אם אתה תשלח אותם לדעתך שרק עיני בשר לך ולא תביט אל מסתרי לב אז תשלח גם אותם שאינם צדיקים ואיש א' מהם לא יותר מאיש א' וכל אשר יקרא בשם נשיא בהם אף שבאמת אינו כדאי לנשיאות שאין תוכו כברו בכ"ז הלא צריכי' אתם לצרף גם החלבנה אבל סיפר הכתוב וישלח אותם משה עפ"י ד' ולא לדעת עצמו ע"כ כלם אנשים צדיקים כפירש"י ולא הוצרך לחלבנה: