לוח ארז החדש שז

רק איש בשביל פתח אהלו וב"ב בעיניו לא הי' רק רע ולא חרון אף:

שם ויאמר משה למה הרעות לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי ליישב הדקדוק. דהו"ל למימר שלא לשום את המשא י"ל עפ"ד בסוכה נ"ב אקרא דאשר הרעותי שהקב"ה מתחרט על שברא את יצה"ר כמ"ש אלי' ז"ל ואתה הסיבות את לבם אחורנית ובנדרים כ"ב איתא אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתנה להם אלא ה' חומשי תורה כי ברוב חכמה רוב כעס כי רוב דברי הנביאים אינם אלא תוכחות על עון ישראל ואחרי שמצינו כ"פ משא דבר ד' והיא נבואה שנקראת משא ע"כ מ"ר בא להתנצל על ישראל כמ"ש אלי' ואמר למה הרעות לעבדך למה בראת יצה"ר כמ"ש ואשר הרעותי כמ"ש וירעו אותנו המצרים שפי' שעשו אותנו רעים כ"כ אתה הסיבות את לבם אחורנית וע"כ הוצרכו גם כן לנביאים ולתוכחתם לבקרים ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי שרק אני לבדי שהבאתי להם ה' חומשי תורה רק אני לבדי אהי' נביאם ולא יחטאו עוד עד שיצטרכו לנביאים המוכיחים אותם:

שם וירד ד' בענן ויאצל מן הרוח אשר עליו ות"א ורבי לשון גדולה ויתן על ע' איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו ע"ד שאז"ל ומתלמידי יותר מכלם כ"כ שהרב משפיע על התלמידים הוא מוסיף כחו וחילו לאורייתא אבל אם יהיו לו לבדו ואין לזרים אתו שאינו משפיע מרוחו על התלמידים לא יוסיף וזהו ויאצל מן הרוח וכו' ויתן על שבעים איש עי"כ נתגדל ונתרבה גם הוא ע"י שנתן מכוחו עליהם גם הוא נוסף ורבי כת"א ונעשה יותר גדול במעלה כמקדם אבל הזקנים לא השפיעו מרוחם על אחרים כ"א נשאר הרוח של נבואה אצלם לבד ע"כ לא הוסיפו להשיג יותר כ"א נשארו עומדים במדרגה אחת ולא עלו למעלה בקדש וזהו ויהי כנוח עליהם הרוח ולא הניעו אותו להאציל גם על אחרים כמו שעשה מ"ר ע"כ הוא הלך מעלה מעלה ע"י השפעתו לאחרים אבל המה ויתנבאו אבל לא יספו להוסיף כח ואיל אחרי שלא השפיעו על אחרים:

שם למקום ההוא קראו קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים וידועים דברי הבל"ע הנחמדים שהתאו' גופה נקברה שם ועפ"ד י"ל כי לכלות התאו' יש שני דרכים או להמיתה ע"י עונש המתאוי' כד' הב"ל הנ"ל או להשביע ולמלא את התאו' עד אשר יקוץ בה כמ"ש והי' לזרא באפכם ורמב"ן כ' כיון שנאמר לא יום ולא יומים כ"א עד חדש ימים האיך סותר לזה מ"ש עודנו הבשר בין שיניהם ויך ד' ע"כ לפי פשיטו של מקרא האספסוף אשר התאו תאו' והיו המתחילים בדבר עביר' לפי גודל עונם עוד הבשר בין שיניהם מתו מיד אבל מי שנאמר עליהם וישבו ויבכו גם בנ"י שהיו המוסתים ולא המסיתים המה אכלו חדש ימים וראה הקב"ה בהם שתבוטל תאותם ע"י שיקוצו בה מרוב אכלם אבל להאספסוף לא יועיל זה ע"כ עליהם נגזר משפט מות מיד ולהמוסתים הועיל מה שיהי' לזרא באפם וז"ש למקום ההוא קרא "קברות" התאו' שבשני אופנים נוכל לקבור את התאו' ולבטלה או ע"י כליון המתאווים או ע"י שימלא תאותם עד שיקיצו בה וע"ז מייתי ראיי' כי שם תיכף ומיד קברו רק העם המתאוים הם האספסוף המתחילים אבל האחרים נמלטו כי נתבטלה תאותם ע"י שקצו בה:

שם והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר ע"פ האדמה י"ל ע"ד צחות עפ"י ד' ר"ת הידועים שחילק דישראל נקראו אדם ואו"ה בשם האדם עיי' לו"א שכתבתי מלתא בטעמא וראיתי מפ' בשביל שהאדם הוא טפי במספר ה' מן אדם שהוא במילואו שם הוי' וע"י שיוסיפו ה' על שם אדם בטל החשבון וכל המוסיף גורע עיי' אוה"ח בראשית ואחרי ובביכורי אביב בראשית ולפי"ז יש לומר שמזה שאו"ה שהוסיפו על שמם אות ה' ונגרעו עי"כ מערכם למד מ"ר להיות עניו שפל ולא לרדוף אחרי יתרת הכבוד וזהו והאיש משה עניו מאד ולמד