לוח ארז החדש שד

מחזירים לו ורמב"ן בקרא דאיש על דגלו מביא מדרש לפי שהחשיך דן את העולם ע"י ע"א שעשה ירבעם ע"כ דגלו בצפון שמשם החשיך ולאחרונה יסעו שכל העע"א הולך לאחור ולא לפנים ולעיל פ' נשא כ' שאף שנסעו לאחרונה לא לקלון להם כי רק לקיים מצות ד' עשו כן ולא ממורך לבם ע"כ לא יהי' זכרון עם שיהיו לאחרונה וז"ש ונסע וכו' מאסף לכל המחנות לצבאותם והוא כפירש"י בשביל שהיו צבאותיו מריבים באוכלסין ע"כ היה ביכולתם לאסף ולקבץ מה שנאבד ובע"א נאמר ולא תביא תועבה אל ביתך וע"ז הוסיפה המסור' כטעם רמב"ן הנ"ל שעע"א ואין איש מאסף אותם הביתה והנה פאה לקט ושכחה אף שבאים אחרי כלות הקציר בכ"ז הם חשובים יותר מעיקר הקצירה כי על ידיהם נתקיימה מצוות מתנות עניים וזהו כעמיר הבא אחרי הקוצר ובכ"ז הוא חשוב כ"כ בני דן אף שאחרונה יסעו מ"מ לא יהי' להם זכרון עם שיהיו לאחרונה:

שם והי' הטוב ההוא אשר ייטיב ד' עמנו והטבנו לך ע"ד שנאמר ביוסף ויהי איש שמצליח' כי לא מצינו בלה"ק על הצלחה תואר עומד כ"א מצליח שהוא פועל יוצא ולהורות נתן בזה שאין הצלחת האדם אמיתית אם האדם ישבע לעצמו מרוב טובה ואין לזרים אתו כ"א עיקר ההצלחה היא אם יכול לעשות לטובת אחרים ג"כ להצליחם להשביע נפש נענים רק אזי יקרא מוצלח אם יצליח גם את אחרים וזהו ויהי יוסף איש מצליח שע"י שהצליח אחרים נעשה הוא מוצלח וז"ש לחובב והי' כי תלך עמנו והטבנו לך ע"י שאנו נעשה עמך טובה עי"כ והיה יהי' לו הארה וישות להטוב ההוא אשר ייטיב ד' עמנו רק ע"י והטבנו לך אז יקרא הטוב שיעשה הקב"ה עמנו טוב באמת אם נוכל ג"כ להטיב ועד"ז פי' בלו"א לך מ"ש צדקת ד' עשה ומשפטיו עם ישראל:

עוד י"ל עפמ"ש ברות "ישלם ד' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ד' אלקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו כי לך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הוא בשביל שהישראל אינו יכול לקיים מצות בוראו לולי ד' בעזרו ומסייעו ורק ד' מצליח בידו כל אשר הוא עושה ע"כ אינו מקבל שכר בדין רק מחסד אל כל היום כאלו האדם לבדו עשה הטוב בלי עזרה מקודש אבל באו"ה לא מצינו שנאמר להם סגלה זו שהקב"ה יסייעם לדבר טוב ומה שעושים טוב הוא רק בכח עצמם ע"כ מגיע להם שכר מצוותם בדין ולא בחסד וזהו אף אם ישלם ד' רק פעלך בכ"ז תהי משכורתיך שלימה יותר מישראל אשר כל מה שעושים הוא עם ובעזרת אלקי ישראל וזהו מעם ד' מ' היתרון יותר ממה שישראל עושים רק עם ד' ובעזרתו והטעם אשר באת לחסות ולא הי' ד' עמך עד כה ע"כ יהי' לך לבדך שכר טוב בעמלך וי"ל שז"ש אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס כי ישראל אשר אין מגיע לו שכר עבודתו מצד הדין אינו רשאי לעבוד עמל"פ כי אין לו דין ומשפט לתבוע שכר מצות אשר רק ע"י סייעתא דשמי' עשאם אבל או"ה שאין להם סייעתא דשמיא רשאים לעבוד עמל"פ ואחרי שישראל נקראו בנים למקום ואו"ה עבדים ע"כ אמר אל תהיו כעבדים עמלק"פ שהם העבדים רשאים ולא אתם הבנים (והוא שלא כד' התוס' שחילקו להיפך) וכ' דמה"ט הבטיח הקב"ה שכר לישראל בשביל שאינו מגיע להם מן הדין ע"כ צריך להבטחה בתורת לך ד' החסד אבל או"ה שמגיע להם שכרם מן הדין א"צ להבטחה כי ממילא פועל אדם ישלם לו וז"ש לכה אתנו והטבנו לך ואף אם תתגייר בשביל הטובה תהי' עובד ע"מ לקבל פרס רשאי אתה והראיי' כי ד' דבר טוב על ישראל לנו הוצרך לדבר ולהבטיח טוב בשביל שמן הדין אינו מגיע לנו שכר אבל או"ה אינם צריכים לבטחון כיון שמגיע להם מן הדין וכיון שכן אתם מותרים גם ע"מ לקבל פרס כנ"ל. וי"ל בזה מ"ש פ' שלח "הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר אתכם חקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהי' לפני ד'", שלפי האמור יש לגר וישראל לכאו"א מעלה וחסרון שישראל יש לו מעלה שהורתו ולידתו בקדושה שאבותיו מעולם היתה להם