לוח ארז החדש רצט

עוד י"ל עפמ"ש כך דרכה של תורה פת במלח תאכל ופי' שרק בתחלת לימודו בעודנו רק על דרכה של תורה ולא הגיע עדיין שעריה צריך לכתת ולייגע א"ע ואם אתה עושה כן שקיימת התורה מעוני סופך לקיימ' מעושר ואז אשריך גם בעוה"ז להתענג בדשן נפשך עיין לעיל וז"ש וזה מעשה המנורה הרומזת לתוה"ק מקשה זהב שצריך האדם לקשות א"ע בכשיל וכילפות החיי צער עד ירכה עד פרחה עד שתציץ ציץ ותגדל פרח עץ התורה עד העת ההיא צריך להיות מקשה אבל מכאן ולהלן אם כבר הפריח בגן ד' וזכה בפריה אז א"צ להיות מקשה כ"א אשריך בעוה"ז ואפשר שע"כ צריך הת"ח לסגף א"ע בתחלה הוא כמו שמ"ר בעת אשר קבל התורה ארבעים יום לחם לא אכל ומים לא שתה כ"כ כל הולך בדרכיו ורוצה לקבל את התוה"ק אינה נקנית לו אלא ביסורי' ובמניעת הנאת הגוף וזהו שסיים ע"כ צריך להיות מקשה עד שיגיע לפרחים וציצין כנ"ל כמראה אשר הראה ד' את משה בעת קבלת התורה שסיגף א"ע כן עשה לדורות את המנורה שאינה נקנית אלא ע"י מקשה. וי"ל בזה מ"ש בפרשתינו והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא הי' וחדל לעשות הפסח (ובמסורה וחדל לעולם). ונכרתה הנפש ההיא כי את קרבן ד' לא הקריב במועדו, כי מי שמקיים את התורה מעוני כדרכה של תורה הנ"ל אף אם יארע שיחטא לפעמים בכ"ז עוד שב ורפא לו כי אחרי שעל יסוד נאמן הוא לימוד התורה מעוני הוצב מתחלה גדולה הבטחת חכז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימ' מעושר ואף אם טעה לפעמים ונטה מדרך היושר עוד יחזור למקורו הטהור כי ברכת חכז"ל הנ"ל תסייעהו לחזור בתשובה אבל מי שלא הלך בדרכה של תורה הנ"ל מעוני כ"א פנק מנוער עבדו וגופו אם זה יסור מדרך הישר אין לקוות שישוב ורפא לו אחרי שעל יסוד רעוע עמדתו וגם אין לו הבטחת חכז"ל שסופו לקיימ' מעושר וזהו הרמז והאיש אשר הוא טהור גברא ועוסק בתורה אבל ובדרך "הוא דרכה של תורה הנ"ל לא הי' אם הוא יחדל לעשות א' מכל מצות ד' הוסיפה המסורה וחדל לעולם כי אין לצפות שבודאי יחזור בתשובה ע"כ ונכרתה הנפש ההיא לגמרי מעץ החיים והטעם כי הלומד את התורה בדרכה פת במלח והקריב א"ע בתחלתו על מזבח התוה"ק לחיות חיי צער אז סופו לקיימו מעושר אבל מי שלא הלך בדרך הנ"ל ואת קרבן ד' לא הקריב במועדו בעת נעוריו והתחלתו בלימוד שהי' מיועד להקריב א"ע לד' ע"כ אחרי שעל יסוד רעוע בנינו חטאו ישא האיש ההוא גם לעתיד ואין לבטוח שבוודאי ישוב:

שם כמראה אשר הראה ד' את משה כן עשה את המנורה ופירש"י הקב"ה עשאה ונ' עפמ"ש בסוף הפ' אם יהי' נביאכם ד' במראה אליו אתוודע ל"כ עבדי משה במראה ולא בחידות ופי' המפ' שהוא ראה באספקלרי' המאירה כי מי שרואה באספקלרי' שאינו מאירה משני צדדים והוא שפיעגעל אינו רואה את הדבר בעצמו כ"א תמונתו אבל דרך חלון הפתוח משני הצדדים רואה את הדבר בעצמו ולא רק תמונתו עיין הכוה"ק ופי' מלבים והנה אם מ"ר הי' בעצמו עושה את המנורה עפ"י התמונה אשר הראהו ד' הוא עשה כתבניתה וכדמותה אבל אם הקב"ה עשה ונתנה לו להעמידה במשכן אז לא ראה רק את צורתה ותמונתה כ"א ראה אותה בעצמה כמו שהיא וזהו כמראה אשר הראה ד' את משה כמו שרגיל מ"ר לראות מראה ד' בעצם ולא רק תמונתה כי זהו ההבדל שבינו לבין שאר הנביאים כן עשה ד' את המנורה ע"כ ראה את המנורה במראה ובא במראה:

עוד י"ל כי המנורה כלה זהב טהור רומזת על ישראל שצריכים להיות זכים ונקיים כזהב טהור אין בהם סיג ופסולת אבל אחרי שאין צדיק בארץ וכו' ע"כ נתקשה מ"ר לרוב ענותנותו סבור הוא בדעתו שא"א לשום אדם להגיע למדרגה נפלאה כזו להיות כלו זהב טהור בלי סיג ופסולת אבל הקב"ה הראה לבריות ע"י מ"ר בשגם הוא בשר בכ"ז ותחסרהו מעט מאלקים וכלו זהב טהור וכל אדם יכול להיות