לוח ארז החדש רצג

שלמעלה שלא רצתה ללחום נגד טבעה א"כ לא הי' לה לעזוב את איש בריתה שעשא' כלי:

שם והקריב אותה הכהן והעמידה לפני ד' כי אם נקיי' היא ונזרעה זרע היא עומדת במדריגה רמה ונשגבה כאז"ל יהי חלקי במי שחושדים אותו ואין בו ואם לא נקתה אז תרד לשחת לנפיל ירך ולצפות בטן ע"כ אמר או שיקריב אותה ע"י המים המאררים שהיא בעצמה כקרבן כליל תקטר אבל אם נקיי' היא וחשדו אותה במה שאין בה אז תעלה מעלה והעמידה לפני ד' במעלה רמה ונשגבה. שם ונקה האיש מעוון והאשה ההיא תשא את עוונה ובמסורה שבבעה"ט ונשא את עוונה כי ישנם נשים שדעתן קלות ואומרות אף שהן חוטאות מ"מ בעליהן זכאים עבורן שעל ידיהן וזכות בעליהן ינצלו מעונש אבל באמת נהפוך הוא כמ"ש בשלה"ק אקרא דוזכרתי את בריתי הנאמר בתוכחה שע"י שהם בני צדיקים יגדל עוד עוונם כ"כ ע"י שבעליהם יראי ד' עוד ירבו המדורה להכביד עונשם וז"ש ונקה האיש מעון אם הבעל הוא נקי צדיק עי"כ האשה ההיא שיש לה בעל כשר וישר עוד תשא ותגביה את עוונה למעלה ראש ונשא והגביה היא את עוונה:

עוד י"ל לפמ"ש אקרא ונקתה ונזרעה זרע שאם ילדה בצער תלד בריוח ובאמת בילקוט ר"ש חולק ואומר אין נותנים לעבירה שכר ובטעמיי' דרבנן י"ל אחרי שנסתרה כדי טומאה וכבר היתה קרובה לטומאה ואש בנעורת ואינו דולק ובכ"ז חגרה בעוז מתניה ופירשה קודם מעשה ע"י שכבשה את יצרה בדין הוא שתטול שכרה ועוד אחרי שאז"ל איהי בקרא ואיהו בבוצינא שמסתמא גם הוא בגד באשת בריתו ובו מעל לנאוף עם אחרת סברה בדעתה שברית הנישואין הוא כמו תנאי שהתנו שנים ביניהם ואם האחד לא יקימנו גם האחר אינו מחוייב לקיימו וז"ש בה מעילה בשוגג שזהו שגגתה שטעתה לומר כמו שהוא עבר בריתם גם לה הותרה הרצועה וזהו ממעלה בשביל שסברה שגם "בו מעל" שהוא הפר ברית הנישואין ג"כ ואם בכ"ז שהיתה לה לנקום בבעלה וכאשר עשה כן יעשה לו ולא עשתה כן וגם כבר היתה קרובה לחטא ועצרה א"ע מלחטוא ראוי לה השכר שתלד בריוח וזהו שאמר הכהן אליה "ואם לא שטית טומאה" "תחת" אישך והוא כמו עין תחת עין שהוא גמול ותשלום ואת אם לא גמלת לו כרעתו לא לבד שלא יזיקו לך המים המאררים כ"א ונקית ממי המרים האלו שעל ידן תהי' נקייה וזכה וזוכית לשכר ולפי"ז י"ל דכ"ז אם היא יודעת באמת שהוא רועה זונות ובו מעל ובכ"ז אף שהי' לה כפלים לתושיה להתיש כחה שהיתה כבר קרובה לחטוא ועוד שהיה לה לשלם לו כרעתו והיא לא עשתה כן ע"כ תבוא על שכרה משא"כ אם הוא באמת מנוקה מעוון ואין בו נפתל ועקש לא תקבל שכר וז"ש הי' אם לא נטמאה "וטהורה היא" ודקדק באוה"ח על כפל הלשון כלומר אם רק היא טהורה אבל הוא טמא ורועה זנות אז ונקתה ונזרעה זרע שתלד בריוח אבל ונקה האיש מעוון אם הבעל נקי וטהור וחף מפשע ואין בו מה שחשדה אותו אז תשא היא את עונה גם בעתיד ואינה מקבלת שכר כ"א לעוון לה יחשב שנסתרה:

שם כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לד' שהאדם ששומר פיו ולשונו מלנדור נדר ורק לעתים רחוקות הוא נודר לזרוזי נפשי' כמעשה דנזיר פ"ק דנדרים הוא לפלא בעיני שומעיו שיודעים שהוא נמנע לנדור ומשרים ישפטו שבע"כ רק ההכרח יאלצהו ובודאי כונתו לשמים משא"כ מי שהוא רגיל בנדרים ובשבועות לא ידענו מה הי' לו אם כונתו לשמים וז"ש איש כי יפליא שהוא למלא בעיני השומעים את נדרו מאדם שהוא נזהר בנדרים ושומר פיו ולשונו אז ברור שכונתו להזיר לד' כמעשה דשמעון הצדיק פ"ק דנדרים הנ"ל שלא אכל מאשם נזיר רק מאותו שנזר להכניע את יצרו ועפי"ז י"ל מ"ש להלן "וכי ימות מת עליו בפתע פתאום וטמא ראש נזרו" כי לא ידענו אם הנזיר כונתו לשם שמים כנ"ל אבל כלפי שאז"ל צדיקי' אין הקב"ה מביא תקלה ע"י אם ראינו שנזיר נכשל בטומאה בימי נזירות זהו הוכחה שלא