לוח ארז החדש רצ

שלמים ישאו ויטלו עמו לז"א שהוא בדמיונו הכוזב כי יבדילו ד' לרעה מכל שבטי ישראל ולא יהיו ערבים עבורו והוא לבדו עונו ישא עיין לו"א נצבים והנה המומר להכעיס אף אם חוטא רק בדברים שהתאוה להם בכ"ז להמריא את קונו הוא אומר שלא לבד למלאות את נפשו כי תרעב עבר על מצות ד' כ"א להכעיס איש כזה בודאי אין ישראל ערבים עבורו כמ"ש באבות הכל נתון בערבון ומצודה פרושה על כל החיים כלומר שרק לחוטא אשר נלכד בשחיתת ובמצודת היצר סוכן בשביל אדם כזה הכל נתון בערבון אחרי שנלכד במצודה ולא השתדלו להוציאו ממנה וכשלו איש בעוון אחר אבל מי שחוטא בעינים פתוחות וכל כונתו רק למרוד בד' אינם ערבים עבורו כי אם גם התחזקו בכל מאמצי כחם להישיר דרכו לא הי' לאל ידם ועוד כי המרחק רב בינו לבינם כי כל ישראל אם חטאו יתוודו על עוונם ומודה ועוזב ירוחם הוא אבל הוא לא יתוודה לעולם כי לדעתו הנשחתה אין כאן חטא ועוון כלל וז"ש כי יעשו מכל חטאת האדם שאף שחטא רק באשר הוא אדם אפר דם מרה ותאותיו הסיתוהו לחטוא ובכ"ז הוא אומר ועושה למעול מעל בד' שכל כונתו למרוד ביוצרו אז לא רק בגופו מקור תאותו הוא חוטא כ"א ואשמה הנפש ההיא שבנפשו ורוחו חטא שיש לו שרץ במוחו ורק הוא לבדו ישא ויסבול עונש חטאו והטעם כי האחרים החוטאים מחמת תאוה לאחר שחטאו מתנחמים והתוודו את חטאתם אבל הוא לא יעשה כן והשיב את אשמו בראשו כי בראשו נגעו ולא ישוב וניחם ע"כ אין כאן ערבות כי הבדילו ד':

עוד י"ל עפמ"ש ז"ל בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים עצמן לכ"ש א"כ מי שנכשל בדבר עבירה בשוגג זהו לאות ולמופת שמסתמא כבר חטא מקודם ע"כ הזמין הקב"ה תקלה ע"י כי אם הי' נקי וחף מפשע לא נזדמן לו עבירה בשוגג ואחרי שמעילה הוא בשוגג אמר קרא אם ימעול מעל בשוגג זהו הוכחה שכבר מקדמת דנא ואשמה כבר הנפש ההיא שאל"כ לא בא לידו המעילה בשוגג:

עוד י"ל עפמ"ש הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב אם האדם לוחם נגד יצרו בראשית בואו להסיתו לעבירה אז יוכלו אבל אם ימתין עד עקב לבסוף אז הנחש ינצח את האדם ואוי לו מיצרו וז"ש כן הוא הסדר שעבירה גוררת עבירה שמתחלה לא יעשה רק מכל חטאת האדם אפר דם ומרה ורק בשרו עליו יכאב ותאות האנושיות המה בעוכריו אבל סופו יהי' למעול מעל בד' במעל ומרד שלא לתאבון ואם בעת אשר חטא רק חטאת האדם רק הגוף חטא ואשם אבל נשמתו עדיין טהורה ונקיי' אבל כעת אשר במרום ימריא למעול מעל אז ואשמה הנפש ההיא גם נפשו מנואלה והתקנה שלא יבוא לידי זה לירד מטה מטה הוא והשיב את אשמו שישוב ויתנחם על אשמו לא בעקב וסוף כ"א בראשו בתחלה שאין היצה"ר מסיתו רק לקלות אז ישוב ולא יבוא לידי חמורות:

עוד י"ל כי איש ואשה המה עמודי הבית ואם חטא בביתם ולא נודע מי הגורם בקילקול הבית אם האיש או האשה אבל אחרי שהאיש היא עיקר ונפש כמ"ש דיא זעעלע דעס הויזעס והוא המושל בכל אשר בבית וכאשר יגזר אומר כן יקום ע"כ הקולר תלוי על צווארו וז"ש איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם לטמא את ביתם ולא נודע בשל מי הרעה הזאת ידוע תדע כי ואשמה הנפש ההיא מי שהוא נפש ונשמת הבית הוא הוא החוטא ואשם ואם יתוודו את חטאתם והשיב את אשמו בראשו הוא הבעל והראש והראשון בבית הוא ישא את עוונו:

עוד י"ל כי האיש צריך להשגיח על אשתו שלא תנהג בקלות ראש כי פרצה קוראה לגנב אבל אם הוא מחריש ומעלים בעין בעת אשר תפרוץ עליה פריצות ורק בעת אשר כבר באה לכלל מעשה רע ותזנה מאחריו רק אז יתגבר כאיש לקנאות לה אז גם ידו במעל הזה