לוח ארז החדש רפט

בתחלת פרשתינו כמו שאומרים לקנסטינר ארים רישי' דדין עיין רמב"ן ומצינו בתילים י' מרמה ותוך וכן מלא תככים שהוא לשון רשעות ומרמה וז"ש ע"כ לא תפקוד את מטה לוי כי את ראשם לא תשא ותרים מעליהם להמיתם במדבר בעת שעשו בנ"י "תוך" ומרמה בעשותם את העגל:

פרשת נשא ואת כל אשר יעשה להם ועבדו עפמ"ש ז"ל הארון נשא את נשאיו ומסתמא לכל כלי המקדש היתה בחינה זו ע"כ אף שלפי הנראה שהלוים עבדו עבודה תמה אבל לפי האמת אינו כן כ"א אשר יעשה להם ע"י אחרים והם כלי המשכן בעצמם אשר הם נשאו את נושאיהם הם עבדו ולא הלוים וי"ל שע"ז רומז מ"ש להלן בפרשה "כל הבא לצבוא צבא לעבוד את עבודת אהל מועד" כלומר שהאוה"מ בעצמו עובד את עבודתו ולא עבודת הלוים היתה כ"א עבודת אוה"מ העבודה של אוה"מ וז"ש "ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם כיון שהמשכן בעצמו שהי' נשא את נושאיו לא הי' לו צורך לנושאים" רק הקב"ה רצה לזכות אותם במצות הנשיאה כדי שהמצוה תגן עליהם ותשמרם מכל רע כמ"ש הר"מ גבי מזוזה וזהו ופקדתם אותם וצוית אותם במצות נשיאה לא שהמשכן צריך לכך כ"א רק שיהא ללוים למשמרת לשומרם שכל רע אליהם לא יאונה דמצוה מגינ' ומצלא:

שם איש על עבודתו ועל משאו עפמ"ש באבות אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתוודע לרשות ופי' במד"ש כי הבטלה מביא' לידי שיעמום ומעביר את האדם מדעת קונו וגם הגאו' מביאה לידי תרבות ע"כ אהוב את המלאכה ולא תהי' יושב ובטל ושנא את הרבנות הוא הגאו' ועי"כ לא תתוודע ותמסר לידי יצה"ר האומר שהכל רשות לאדם בעשות כאלו אין כאן פקודי ד' א"ד י"ל ואחרי שאיש הוא לשון אדון ושררה אמור איש כ"א נעשה איש ואדון המושל ביצרו ע"י ב' דברים האלו הא' על עבודתו שלא יהא בטל ממלאכה ועבודה והשנית ועל משאו אם לא תבואהו רגל גאוה כ"א ישא ויסבול את כל אשר הוטל עליו:

עוד י"ל עפ"י אז"ל עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית היא תורה שבע"פ ואז"ל הלחות היו ו' טפחים וב' מהם נשארו ביד מ"ר ופירשו שרומז על תורה שבע"פ הניתנה ונמסרה ביד חכמים תלמידי מ"ר לדרוש ולדון כדעתם וז"ש עפ"י ד' פקד אותם מה שפקד וצוה ד' על על פה נשאר ביד משה כל מה שתלמוד ותיק עתיד לחדש לא בשמים היא כ"א מסור' ביד משה ותלמידיו ומה שעשה ד' כן שמסר התשבע"פ בידי אדם ולא כתב רובי תורתו הכל בכתב הוא עפ"י שאכתוב לקמן פ' בהעלותך שלפום צערא אגרא שכ"כ שיקשה על האדם לעשות מצות ד' כן ירבה שכרו ע"כ לקיים תורה שבכתב שצוה הקב"ה בעצמו ובכבודו אין בו מן הקושי והטורח כי ד' אלקים דבר מי לא ישמע בקולו אבל לקיים דברי חכז"ל אשר בשגם המה בשר ודם הוא עבודה קשה ואם בכ"ז לא נסור מדבריהם ירבה מתן שכרינו ע"כ מסר לחכמים רובי תורתו להגדיל ולהאדיר מתן שכר ע"כ אחרי אמרו עפ"י ד' ביד משה כנ"ל הוסיף לאמר מילתא בטעמא שעשה ד' ככה כדי שעי"ז איש איש על עבודתו שקיום דבריהם תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ויהי' להם קיום דברי חז"ל עבודה ולמשא ובכ"ז לא יזיזו מדבריהם זיז כ"ש:

שם איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בד' ואשמה הנפש ההיא והתוודו את חטאתם והשיב את אשמו בראשו דקדק באוה"ח על שינוי הלשון מיחוד לרבים ונ' עפמ"ש לפ' מ"ש והתברך בלבבו שלום יהי' לי כי בשכירות לבי אלך למען ספות הרווה את הצמאה שיאמר הרשע שמצד ערבות שכל ישראל ערבים זב"ז יסבלו כל ישראל את עונש עונו הרווה אשר הרווה את תאות לבו וגם הצמא שלא השביע את יצרו כלם יסבלו עמו וכיון שמשא שקשה לאחד נוח לרבים בזאת יתברך שלא יגדל עונשו כ"כ אחרי שרבים וכן