לוח ארז החדש רפח

מתפללי' להקב"ה שא תנטל ותנשא אותו מטיט הגלות בזכות את מספר שמותם אשר לא נשתנו וגם שא עיניך ימה צפונה שנפוצים ישראל בארבע כנפות הארץ ועי"ז אנו חוטאים כמ"ש שיעבוד מלכיות מעכב ועי"ז שא לכל חטאתי כי רצונינו לעשות רצונך אלא שיעבוד מלכיות מעכב:

עוד י"ל עפמ"ש ריש הפרשה שפקודתם ע"י מ"ר הי' לישראל לכבוד ולתפארת שגדולי' כאלו נשאו עיניהם עליהם וגם כ"א בעצמו נעשה חשוב בעיניו להתנהג במעלה ומדה כי נתן אל לבו שהוא זכה שרבן של ישראל נתן עיניו עליו למנותו ואיך ישא פנים לחטוא כי הפחות והנבזה וחדל אשים בנקל יבוא לחטוא כי יתברך בלבבו במה נחשב אני ומה בצע אם אדם שפל כמוני יעבור חק וגבול אבל אחר שזכה ליהמנות ע"י מ"ר גבה לבו בדרכי ד' לאמר לנפשו איך ארום ראשי נגד חקי התורה אחרי זכיתי שהאיש אלקים נתן עיניו עלי וז"ש שא ע"י שאתה תספור אותם תשא ותנטל אותם ע"י שתשא עיניך ימה וצפונה לכל ד' רוחות אשר המה חונים שמה על דגליהם עי"כ תשא ותרומם אותם ויזהרו מלחטוא והראיי' לזה שהרי האדם הפחות אומר ראה עניי ועולי שאני עני שפל ונבזה ועי"כ ושא לכל חטאותי תמחול ותשרי לי כי מי אנכי שתביאני למשפט הלא אנכי תולעת ולא איש הה"ד להיפך אם האדם ברום המעלה הוא לו לגדר שלא יקל לחטוא. וי"ל בזה מ"ש בסוף הפ' וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו וכו' עפמ"ש רמב"ן שם שבעת המינוי והמספר בירכם מ"ר יוסף ד' עליכם ע"כ אחרי שסכנה גדולה היתה מרחפת על בני קהת בעבודתם הקדושה ע"כ הקדים הקב"ה רפואתם לשמרם מכל פגע רע ע"י שימנו ע"י משה ואהרן קדושי עליון ומברכתם יבורכו שלא תאונה להם כל רע ע"כ אמרו וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קה"ק אהרן ובניו צדיקים אשר תפלתם נשמע במרומים המה ישימו אותם על עבודתם ועי"כ שהמה יברכו אותם לא יאונה להם כל רע:

שם וזאת עשו וחיו במס' שבבעה"ט וחיו את בניהם ושבו עפמ"ש כל המניח בן כמותו כאלו לא מת שיחזור ויחיה ע"י בניו ותלמידי' יעמידהו חי כל הימים ואז"ל אין וזאת אלא תורה שנא' וזאת התורה וז"ש וזאת עשו להם מי שעוסק ומחזיק בזאת התורה וחיו ולא ימותו לנצח כי יעמדו חי לדורי דורות והוסיפה המסורה וחיו את ועם בניהם הבאים אחריהם עמהם גם המתים אשר כבר שבו לעפרם בכ"ז שבו עוד הפעם לחיות חיי עולם:

עוד י"ל עפמ"ש המפרשי' שמ"ש ישראל היום הזה ראינו כי ידבר א' את האדם וחי ועתה למה נמות שכל עיקר טעם מיתת האדם הוא כי לא יראני האדם וחי ודז"ל אבל בשעת מיתתן רואים אבל בשעת מ"ת השיגו שגם ידבר א' את האדם גם בעודנו בחיים ועתה למה לנו המיתה רק אם יוספים אנחנו שנוסיף בהשגה עיין לו"א לך י"ט ואחרי שבני קהת זכו לשמש בקה"ק מסתמא באו לכלל השגה היותר גדולה א"כ אין מן הצורך להם למות וז"ש וזאת עשו להם עבודתם הקדושה ביתר שאת עי"כ וחיו ולא ימותו אחרי שבעודנה בחיים חייתם יגשו אל קדש הקדשים ואינם כשאר בני אדם יושבי חשך ולהם נראה אור בהיר ולא יבואו לראות בקדש רק בעת צאת נפשם בקדושה וטהרה וזהו כבלע את הקדש לא רק בזמן שנבלעו בקדש יזכו לראות באספקלרי' המאיר' ע"כ וחיו ואין מי הצורך להם שימותו ובהקדמת ח"ס ליו"ד הביא בשם הר"מ שעל אנשים כאלו יאמר אשרי אדם שחתמו שנותיו ולא יחיו רק להשלים ולהורות לבניהם דרך הטוב והישר אבל הם לעצמם לא יכספו לחיי עוה"ז וז"ש וחיו רק את ועם בניהם שילמדים להועיל לתורה ולתעודה:

שם אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בנ"י עפמ"ש רש"י שצפה הקב"ה שכל הנמנין מבן כ' ימותו במדבר אמר אל יהיו אלו בכלל לפי שלא טעו בעגל עוד פירש"י על שאו את ראש הנאמר