לוח ארז החדש רפג

בתוכה וחלק כחלק יאכל חרב בישראל כמו בשאר יושבי הארץ באין הבדל בין דת לדת והם יוצאים למלחמה נגד אויב ואז האומות יחנפו את ישראל ויאמרו להם אחינו אתם לשפוך את דמי לבבכם על שדה קרב ויבטיחו להם להיות עמהם באחדות ושלווה ולתן להם כל הזכיות הראוי' אבל כאשר יעברו ימי הרעה וכל העם ישוב אל מקומו בשלום והארץ נחה ושקטה אז ישכחו כל הבטחותיהם ואוהב נעשה לאויב ולא יזכרו עוד את הבטחותיהם בעת צר להם והנסיון המעציב יורנו דבר זה בכמה ארצות אשר היהודים שפכו דמים כמים עבור ארצם ומלאו את חובתם במלוא מובן המלה וירא פרעה כי היתה הרווחה כבדו את לבם ויאכלו את ישראל בכל פה כמאז ומקדם ע"כ הבטיח הכתוב שלא לבד בעת מלחמה שהאומות צריכים לעזרתכם מצר תשכבו בשלום ואין מחריד אתכם שנאתם כ"א גם בעת שיהי' שלום בארץ ולא יצטרכו לעזרתכם גם אז לא יחריד איש אתכם כי והשבתי חיה רעה הן השנאה ומשטמה של ד' מלכיות ע"כ אף חרב לא תעבור בארצכם ושלום יהי' לכם: שם וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם ובמסור' שבבעה"ט ואכלוהו במקום קדוש ואכלוהו ויכלהו עפמ"ש לעיל אקרא דלא תאכל הנפש עם הבשר שבכל אכילת הגוף לא תהי' מעונה אם יאכל בהיתר אז גם הנשמה תוכל ליהנות מאכילת הגוף שהרי הקרבנות שהם קדשי שמים נאכלים לבני אדם ואף שגם גופם נהנה מאכילה זו בכ"ז אין כאן חילול הקדש אחרי שאוכלים לש"ש תאכל הנפש עם הבשר ולעיל פ' בשלח בקרא דהנני ממטיר כ' שהעם שאינו אוכל רק להנאת הגוף הם לקטו את המן רק דבר יום ביומו דהיינו שלא נהנו מהאכילה רק אותו היום שאכלו ולמחרתו אין כאן עוד שום הנאה מהאכילה של אתמול אבל מי שאוכל לחם מן השמים אז לא רק באותו היום הוא נהנה כ"א הנאת הנפש באכילתו תעמוד לנצח כמ"ש בלו"א סעדו לבכם אחר תעבורו ואז"ל כד דמיך ר"א והראו לו י"ג נהרי אפרסמון אמר ואני אמרתי לריק יגעתי וז"ש וזרעתם לריק ולהבל אין בו מועיל את זרעכם אם רק ואכלוהו אויביכם הם התאות של הגוף אנשי ביתו אם רק המה יאכלו את תבואתכם ולא תאכל גם הנפש עם הבשר אז כל פעלכם לריק אין בו קיום רק דבר יום ביומו אבל כה תעשו ואכלוהו במקום קדוש כמו הקרבנות שהנפש ג"כ נהנית מאכילתם ואז יהי' לאכילתם קיום לעד מזון ומחיה לנפשכם ואם לא תעשו כן אז ואכלוהו ויכלהו שהנאתו וביעורו שווה ולא תאכלו כ"א להנחיל לאוהביכם יש: