לוח ארז החדש רפ

הוא עוף קרי הוצאות זרע לבטלה ועי"כ ואכלתם וכליתם בשר בניכם שלא יבואו לעולם ע"ד שוחטי הילדי' הנ"ל אז אני אשלם מדה במדה שתאכלו בשר בניכם ובנותיכם ע"כ שומר בנפשו ירחק:

שם והנשארים בכם ימקו וכו' עפמ"ד בברכות מי כתיב יתמו חוטאי' אלא חטאים א"כ לבאו יק' מדוע ימקו וימסו כת"א הלא אפשר שיחזרו בתשובה אלא דכ"כ בתר"י דבספק עבירה קשה התשובה שמחפה ע"ע באמרו לא חטאתי וע"ז נאמר הנני משפט אתך ודן את החוטא בעצמו ולא רק את החטאי' באמרם לא חטאתי ובלו"א פי' מ"ש במעלם אשר מעלי בי דאין מעילה אלא לשוגג והם יתלו את עונם לא בעצמם כ"א אבותיהם חטאו שלא גידלו וחינכו אותם על ברכי התורה והיראה כמ"ש שם עשה למען גמולי חלב שנגמלו משדי חלב התורה ועי"כ לא פשעו במרד ובמעל כ"א רק חטאו בשגגה ע"כ כיון שאומרים אבותינו חטאו ואנחנו רק עונותיהם מה שעוו הם בנו שלא חינכו אותנו כהוגן וכשורה. עפ"י התורה עי"כ אין לצפות לתשובה ע"כ ימקו וגם עונם יחדיו ויספו' ולא סגי ביתמו חטאים כי הם יהודו רק עונם יתלו בעון אבותם ע"כ קשה לחזור בתשובה אחרי שיקראו את עונם מעילה בשוגג ויאמרו שלא פשעו כ"א במעלם אשר מעלו בי:

שם וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין כי כיון שניתנה רשות למשחית להסיר א' מאחיו מדרך הישראל דרך הרע ע"כ אף שעדיו עדן לא הגיע המשחית בכ"ז יש לדאוג שגם אליו תגע רע אליו יאונה וגם הוא ישתה כוס התרעלה אשר ישים לפניו השטן המסית אשר כמו נתעצם ונתרבה ע"י שעלה בידו לאבד נפש א' מישראל ע"כ כל ישראל ערבים זב"ז ודומה כמו שבעת אשר חרב שליפה על עם א' גם סביבותיו יגורו מפני חמת המשחית אולי גם אליהם יאונה רע כמ"ש וחרב לא תעבור בארצכם אפי' חרב של שלום כי בהמשך המלחמה לא ידע מה ילד יום כ"כ במלחמת היצה"ר אם כבר ניתנה רשות לבלע להשחית אדם א' מישראל אז גם סביביו יהי' להם מגור כי א' מבני החבורה שמת מיתה רוחנית שנכרת מעץ ח"י התורה אז ידאגו כל בני החבורה אולי גם עדיהם יגיע לבלעם חנם מן המלות וז"ש:

וכשלו איש באחיו שאם אחיו נכשל יש לדאוג שגם הוא יכשל כמפני חרב ורודף אין שאף. שהחרב הוא חרב של שלום אליו בכ"ז הוא דואג מפני החרב השלופה שאליו לא יגיע כ"כ יש לירא שלא יכשל איש אם אחיו עושה עון:

שם איש כי יפליא לנדור נדר כערכך נפשות לוי' כי כשאנו רואים נדיב לב שמפזר הון רב לדברים טובים כמו הנדיב הידוע שבימינו אנו תמהים הפליא ופלא האיך אפשר לאדם להיות טוב לב כ"כ בלי שיעור וגבול להפריש הון עצים ולתת לאחרים חילו אבל אם נעלה על לב כי כל נפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד שהוא מקור הרחמים והחמלה כמ"ש בספר ישמח משה פ' כי תצא דף מ"ד אין לנו להפליא ע"ז רק בהעריך את הפזרן אלינו אשר אין לנו נדיבות לב במדה מרובה כ"ז אנו תמוהים לנפש אדם כמוהו אבל אחרי שכל הנפשות לד' המה וממקור הרחמים חצבו אין להפליא וז"ש איש כי יפליא לנדור נדר אם הוא לפלא בעינינו שאיש הבינים מעליא לעשות צדקה בריבוא רוביאות הפלא הוא רק בערכך נגד ערכינו שאנו אבירי לב רחוקים מצדקה רבה כזו והוא לאות ופלא יוצא מן הכלל אבל לפי האמת אין כאן פלא אחרי שנפשות לד' שהוא מדת הרחמים וכמו שרחמיו מרובים עד לאין קץ כ"כ נתעורר גם באיש הבינים מדת רחמיו ית"ש. והנה אם אדם מלבו הטוב והרחמן עושה צדקות בכל לא יאות לו עוד שכר עי"ז כי גומל נפשו איש חסד כלומר שהוא עושה לעצמו טובה בחסד שהוא עושה כי לבו הרך לא יכול לראות בצרת אחיו ואם יתמוך אותם בימין צדקו לנפשו ולעצמו הוא עושה טובה להסיר את צערו מראות צרת הדך נכלם אבל בכ"ז אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה וע"ז