לוח ארז החדש רעט

בחכמת הטבע כרצונכם את זה אשבור ואכניע ע"י ונתתי שמיכם כברזל ולא יהי' מטר ואתם לא תוכלו להביאו בכל מאמצי כחכם אף כי רב הוא עי"ז ותם לריק כחכם תדעו ותבינו כי כל כחכם הבל וריק הוא עד שהשי"ת יתברך אותו ולא תשענו עוד על בינתכם לומר שאין צריך לישועת ד'. וי"ל בזה מ"ש להלן "והשלחתי בכם את חית השדה וכו' והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם" כי ע"י הגאוה שאין האדם רוצה בעול מלכות שמים הכבד עליו ואומר אני ואפסי עוד עי"כ הולך אחרי שרירת לבו הרע כי לא יסבול שליטה עליו ועי"כ עושה מעשה בהמה ונמשל כבהמה נדמה אבל אם רואה שחיות השדה מושלות עליו ומותר האדם מן הבהמה אין ואדרבה לה יתר שאת עליו כי טורפת בו באין לאל ידו להציל א"ע ממנה אז יראה ויבין כי אדם מה הוא אם אינו כובש את יצרו ועי"כ יתמעט בהמיות שבו ובמה שבתוכו וז"ש והשלחתי בכם את חית השדה ותראו שהם שולטים באדם ועי"ז והכריתה את בהמתכם ולא תהיו עוד כבהמה בבקעה פרא למוד מדבר ע"י שהמעיטה אתכם שתבואו להכרה שאתם המעטים והפחותים שמותר האדם מן הבהמה אין ועל מה תתגאו:

שם ונתתי עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוכם והשימותי אני את הארץ בכפל הלשון י"ל דמתחלה בעת אשר חטאו ישראל שפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים והטעם אשר לא היו ראויי' עדיין לעונש גדול לכלותם ח"ו בכ"ז אחרי שמה שהקב"ה שכן בציון והשרה שכינתו בתוך בנ"י בזה נפלינו מכל העמים וחיבה יתירה נודעת לנו ע"כ כיון שחטאו אף שלא הגיע עליהם עדיין עונש הכיליון בכ"ז אחרי שאין עוד מקום לחבה יתירה שבשבילה יהי' לנו יתר שאת מכל העמים גלתה השכינה מישראל אשר השראתה בתוכינו היתה לאות האהבה הנפלאה לעמו אבל הארץ עוד לא יאבד השם בחמתו ואפו כי אולי יחזרו עוד בתשובה ושבו בנים לגבולם אבל אחרי שראה הקב"ה שגם שחרב מקדישנו וגלתה שכינה י' מסעות כבר"ה יז בכ"ז לא ישבו ועוד ידם נטויי' לחטוא אז באפו וחמתו ישחית ויאבד ג"כ את הארץ וציון שדה תחרש והיתה לציים וכ"כ לעיל בשם מעשי דא' שרית ניחוח האמור בקרבנות הוא כמו שריח הדבר נודף למרחוק כ"כ ידע הקב"ה שהמקריב קרבנו יעשה תשובה ומרחוק הריחו ביראת ד' ובקרא דולא נתן אדום לעבור בגבולו פירושו לא שבק וז"ש שמתחלה רק אעלים עיני מעמכם אף שאני לא אשחיתה במכוון מ"מ ונתתי את עריכם חרבה אף שאעזוב אותם למקרה ולא אשגיח עליהם לשכללם ולהדרם בכ"ז אחרי שלא הגדיל עדיין הזעם ע"כ רק והשימותי את מקדשכם שאף שלא אשנא אתכם עדיין תכלית שנאה בכ"ז אהבה אין כאן להתהלך בקרב מחניכם בגילוי שכינה ואולי תשובו וירפא לכם אבל אם גם אז לא אריח בריח ניחוחכם שאבין שגם לעתיד לא תחזרו ותשובו אלי כנ"ל אז לא רק ונתתי ושבקית למקרה את עריכם חרבה כ"א והשימותי אני בכוונה:

שם ואתכם אזרה בגוים והריקותי אחריכם חרב במסורה שבבעה"ט והריקותי לכם ברכה עפמ"ש בלו"א ויצא לפ' והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וכו' שצדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לארבע רוחות העולם בשביל שהם כידושי' ונדרסי' כעפר מהמון לאמים ע"כ טוב שיפזרו ועי"ז יבוא להם מפלט בצרה שבמקום א' רווח והצלה יעמוד להם ממקום אחר וז"ש ע"כ אזרה אתכם לכל פינות העולם ולא תהיו גולים למקום א' בשביל והריקותי אתכם חרב ולא תאבדו ח"ו לגמרי כבהיותם במקום א' והוסיפה המסור' שזהו לכם לברכה כנ"ל והריקותי לכם ברכה:

שם ואם בזאת וכו' והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי וכו' ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו כפל הלשון ואכלתם תאכלו יש לרמז עפמ"ש ז"ל כל המוציא ש"ז לבטלה כאלו שופך דמים שנא' שוחטי הילדים וזהו הרמז אם תלכו בקרי