לוח ארז החדש רעח

שם ואשבור מוטות עליכם ואולך אתכם קוממיות בכאן מבוארי' הדברי' האמורי' בעקדה לפ' ואני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי שמה שאני עבדך אין זה לעיל ולמשא כ"א אדרבה בזה פתחת למוסרי אני חפשי ובן חורין שאין לך בן חורי' אלא מי שעוסק בתורה עיין לו"א שמות ב' מ"ש בזה וז"ש ואשבור מוטות עליכם שלא להיות עוד עבדים כ"א בני חורין ושלא תאמר אכתי עבדי הקב"ה אנן ואיה חירותינו וחפשיותינו לז"א ואולך אתכם קוממיות שע"י שאתם עבדי שהוא לכם לכבוד ולתפארת תוכלו לילך בקומה זקופה כי הוא תפארתיך שהוא אלקיך:

שם ואם בחקתי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם וכו' אף אני אעשה זאת לכם וכו' מכלות עינים ומדיבות נפש כי החקים שאין להם טעם וסבה גלויי' הנראית לעין הרואה מואס החוטא בשביל שעיני שכלו אינו רואה טעמם ונימוקם ואומר אין לו אלא מה שעיניו רואות וטוב מראה עינים מהלך נפש אבל המשפטים שהם מאירות עינים ורק נפש הרעה תגעל אותם אף שרואה כי טובים המה ועל אדני האמת וצדק הוטבעו ע"כ אמר ואם בחקתי תמאסו שיהא לכם לסחי ומאני לעשות דבר שאין השכל מסכים עליו כמו שעטנז ובב"ח אבל במשפטי שאתם רואים טוב טעמם ונימוקם רק נפשכם המגואלה תגעל ותשנא אותם ע"כ ישלם לכם בסאסאה מדה נגד מדה והפקדתי עליכם את השפחת וכו' שהם מכלות עינים על שמאסתם בחקים שלא מצאו חן בעיניכם השכליים ומדיבות נפש על גיעול המשפטים אשר רק נפשכם הטמא' געלה אותם:

שם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ובמסור' שבבעה"ט ורדו בנוגשיהם] ונסתם ואין רודף אתכם עפמ"ש לעיל פ' אחרי בגנות הכעסן שאין מעשיו מצליחי' באשר שהוא מחרחר ריב ומגרה מדון ומפריע השלום אשר בלעדו אין כלום וכמ"ש בתוכח' שבמשנה תורה ונתתי לכם לב רגז ה"נ י"ל כאן פני הוא פנים של זעם וחרון וכעס וזהו ואתן רוגזי בכם שאתם תהיו כעסנים ועי"ז יסובב ונגפתם לפני' וקודם שיבואו עליכם אויביכם לנגוף אתכם אתם בעצמם ע"י שחלב איש באחיו תהי' לכם נגיפה בטרם יבואו אויביכם ועי"כ ורדו בכם שונאיכם אף שבאמת אם לא הייתם רגזנים וכעסנים ורדו בנוגשיהם אתם הייתם יכולים לרדות ולמשול עליהם בכ"ז הרוגז יכלה את הכל ונסתם ואין רודף שם ושברתי את גאון עזכם ונתתי שמיכם כברזל וכו' ותם לריק כחכם כי ראינו דור חכם בעיניו אשר יתגאה בחכמתו ואומר כחי ועוצם ידי יעשה את כל אשר חפץ לבבינו ע"כ אין אלקי' נגד עיניהם באמרם שהאדם כל יכול ע"י חכמתו אשר בכל יום חדשים לבקרים יגלה נסתרות הטבע ומה שדי כי נעבדנו אחרי שהאדם ע"י ידיעתו את החכמות ימשול בעים כוחו על כל כחות הטבע כלם ישרתוהו כרצונו וע"ז אז"ל כל המתגאה כאלו עובד ע"א כי ע"י הגאוה שהאדם מתגאה וסומך על כחו וחילו ואמונת עתו שחוסן ישועתו הוא רק חכמה ודעת המה לבדם מושלים בקרב תבל הוא דוחק רגלי השכינה וכופר במעשה ד' כי הוא אומר הארץ נתן לבנ"א ורק המה השליטים בקרב הארץ אבל בעת אשר יעצר השמים ולא יהי' מטר והאדם בכל חכמתו וידיעתו בחקי הטבע ייגע לריק ויזרע לבהלה עד שד' יפתח את אוצרו הטוב מן השמים לתת מטר יורה ומלקוש וכל ידיעת חכמת הטבע לא הועילה להשלים את חסרון המטר אשר לא יוכל להמנות ע"י בנ"א ותחבולותיהם אז יכנע גאון לבם ויוכרחו להודות שלד' הארץ ומלואה ולא יועיל הון החכמות ביום עברה וזעם ד' וע"ז נאמר גשם נדבות תכון א' נחלתך ונלאה אתה כוננת הכונה כנ"ל שע"י הגשם ילמדו תועים בינה שאחרי שנלאו למצוא תשלומין לגשם החסר ולא יכולו עי"כ יכונו לעמוד על בסיס האמת שרק למטר השמים תשתה הארץ וז"ש ושברתי את גאון עזכם מה שאתם מתגאים וסומכי' על תוקף עזכם שיש לאל ידכם לעשות ע"י ידיעתכם