לוח ארז החדש רעו

שם ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה האר יבולה ועץ השדה יתן פריו הא דכפל לומר יתן פריו ועוד דהו"ל למימר ונתן פריו י"ל דמרמז למ"ש רש"י דאילני סרק גם הם יוציאו פירות והנה יש אילנות שמקדימי' ויש שמאחרי' להוציא פרין והוא לפי רוב או מיעוט הלחות והרטיבות שבהן ולפי"ז אילוני סרק שבטבען אינם מוציאים פירות רק ע"ד נס מ"מ כיון שאין בהן הליחות הטבעי אשר בכחו להוציא פירות לא יקדימו להוציאן כ"א יאחרו ואחרי שכבר נתנה הארץ את יבולה ע"י הגשמים בזמנן המרוות ומולידות אותה אין מן הצורך עוד לגשמים לזה הבטיח הכתוב ונתתי גשמיכם בעתם שאף שכבר נתנה הארץ את יבולה כי תבורך שתמהר להוציא פרי' עוד טרם יבוא לה המילדת הוא הגשם א"כ אין מן הצורך עוד לגשמי ברכה ע"כ אמר שעכ"פ צריכים אתם עוד לגשמי ברכה שאף שכבר נתנה הארץ יבולה עוד קודם שהגיע זמן המוגבל לגשמים כבמס' תענית והיא נתנה יבולה כבר עוד קודם שנתתי גשמיכם בעתם המיועד בכ"ז יהי' לכם צורך לגשמים כי עץ השדה הן אילני סרק הם לעתיד יתן פריו לפי שאין מטבעו לשאת פירות ע"כ לו ההכרח לגשם:

שם ופניתי אליכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם ופירש"י אני פונה מכל עסקי והדבר תמוה האיך שייך בהקב"ה שהוא סוקר הכל בסקיר' א' שפונה מכל עסקיו ונ' עפמ"ד במס' נדה ל"א אקרא דמספר את רובע ישראל שהקב"ה סופר רביעותיהן של ישראל מתי תבא הטפה שהצדיק נוצר הימנה ועד"ז נסמית עינו של בלעם אמר מי שהוא טהור ומשרתיו טהורים יצוץ בדבר הזה. ונ' דהיינו דסיים קרא ותהי אחריתי כמוהו והוא מה שבאמת הקב"ה רואה דבר כזה הנראה מגונה הוא עפמ"ש לעיל בפ' תולדות אקרא דויהו כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך וכו' והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו שבצדיקים כל תכלית המשגל מער איש ולויות לא להנאת גופם כ"א לקיים מצות בוראם ע"כ לא לחרפה תחשב החיבור כי התכלית מעולה והקב"ה רואה את התכלית ולא לבד האמצעי וזהו ותהי שאחריתי' שגם בשעה שאני עוסק בצרכי גופי אבל האחרית והתכלית יהי כמוהו וז"ש ופניתי אליכם אף שכל עסקי בקדושה ובטהרה מ"מ גם אל זה אביט ולא תחלל קדושתי עי"ז אם אפרה וארבה אתכם אף שנראה כדבר מגונה אשר אינו כדאי לי לשאותו בכ"ז בעת שאתם כורתים ברית אהבה בין הזוג לא רק למלאות תאות בשרכם תעשו כן כ"א כמ"ש ז"ל איש ואשה זכו שכינה ביניהם שגם אני עמכם בעת ההיא אשר יתחברו שניהם וזהו והקימותי את בריתי בעת שאתם כורתים ברית האהבה להיות שניהם תואמים מלמטה גם בעת ההיא אני עמכם:

עוד י"ל כי רש"י פי' בקומה זקופה הכונה כי המרבה בתשמיש בידוע שמתיש את כחו והולך שחוח וכפוי ראש ע"כ אמר אף שהפריתי אתכם לא שעי"ז תתנו כחם וחיליכם לנשים כיא תלכו בקומה זקופה ומרים ראש והנה להלן בפרשתינו נאמר "וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם לעיני הגוים שהקב"ה זוכר לטובה לנו שהרי אבותינו מעולם אשר ראו הנסים והנפלאות שעשה עמהם עד שלא הי' מן הצורך לכרות עמהם ברית שלא יעזבוהו ולא יטשוהו לעולם כי כריתת ברית אינו צריך רק אם יש לירא שהא' יעזוב את רעהו לעת מצוא וכריתת הברית אשר לא יופר הוא מונע את זה אבל אבותינו אחרי שראו האותות והנפלאות הלא יחזיקו במעוזם אף בלי כריתת ברית באלה ובשבועה ובכ"ז הן בקדושיו לא האמין א"כ אנן יתמי דיתמי שעינינו לא ראו נסים גלויי' יש לנו התנצלות להקל מעלינו כובד משא עונינו וזהו וזכרתי שהוצרכתי לכרות ברית עם הראשונים אשר הוצאתי מאמ"צ לעיני הגוים ע"כ אסלח לכם אשר לא ראו כאלה והנה נאמר לא מרובכם חשק ד' בכם וכו' כי אתם המעט ע"כ כ"ז שישראל הם המעטים והקב"ה בוחר במיעוט עם מפני הטעמי' הידועים שזהו כבודו ית"ש שע"י עם קטן ודל יעשה גדולות ונפלאות והן הן גבורותיו ואין