לוח ארז החדש רעג

ורש נפגשו עושה שניהם ד' עפמ"ש בב"ל מ"ש גם בני אדם גם בנ"א יחד עשיר ואביון עפמ"ש ז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו ע"כ גם העשיר הוא אביון אחרי שהוא תאב תמיד ומתאוה ליתר ממה שיש לו וז"ש גם בני איש החשוב והבעל בעמיו גם הוא עני ואביון כמו בני אדם העניים עיי"ש דרוש ע"א וי"ל הסבה שעשה הקב"ה כן שנתן לאדם הטבע שתמיד לא יסתפק במה שיש לו כ"א ירגיש חסרון אשר יכסוף למנותו הוא בשביל רחמי שמים על העני' ואביונים האמתים שאם הי' העשיר מסתפק במה שיש לו ושמח בחלקו ולא ירגיש שום חסרון אשר יכסוף למלאותו אז לא הי' מרגיש כלל בחסרון העני אשר די מחיתו יחסר לו כי לא הי' מבין כלל מה זה חסרון כמו שהסומא אינו יודע מהו מראה הצבע כ"כ לא הי' העשיר יודע מהו חסרון ולא הי' משתתף בצער דלים אחרי שאינו יודע מהו חסרון ע"כ הקב"ה ברחמיו הטביע שגם העשיר תמיד יחסר לו ועי"כ הוא יודע ומבין ברעת וחסרון העני ישתדל להמציא לו די מחסורו וז"ש וכי ימוך אחיך לא רק הוא העני הוא מך ואביון כ"א עמך גם אתה כמוהו אביון התאוב ועי"כ שגם אתה מרגיש מהו חסרון והחזקת בו כי אתה יודע ועד גר ותושב שאף אם תושב אתה ובין כגידי' מושבך על גפי מרומי קרת בהיכלי שן בכ"ז אתה מרגיש בעצמך שאתה רק כמו גר אשר לא הגיע עוד למחוז חפצו להיות תושב כ"כ אתה אם יש לך מנה אתה מבקש מאתיים ועי"כ וחי אחיך עמך וזש"ה עשיר ורש נפגשו שבאדם א' בעצמו נפגשו שני הבחינות עשיר ורש כנ"ל שאף שהוא עשיר בכ"ז יחד עני ואביון ועושה שניהם ששני הבחינות יהיו באדם אז הוא ד' במדת רחמיו על העניים כנ"ל עשה כן:

עוד י"ל אחרי שכל ישראל ערבים זה בזה ע"כ אם האיש א' יחטא גם הצדיק נכשל בעון אחיו כמ"ש ז"ל אקרא דוכשלו איש באחיו וזהו כי ימוך אחיך מן התורה והמצות כפי' אוה"ח אז לא הוא לבדו נעשה רש כ"א עמך גם אתה כמוהו נעשית עי"ז מך ודל וכשם שמצוה להחיות גוף חבירו שלא ימות לשחת כ"כ מצוה להחיות את נשמתו שלא תטבע ברפש ומצולת העוונת וכ"כ שגר ותושב הוא הגוף והנשמה ע"כ תשתדל ששניהם יחדיו יחיו וישארו חי' וקיים עמך ביחד שגם אתה לא תגרע מערכך ע"י חטאתו:

שם את כספך לא תתן לו בנשך אחרי שכבר אמר בפסוק הקודם אל תקח מאתו נשך י"ל שכפל הפסוק רומז למשאז"ל שהמפייס את העני מתברך שיתן את נדבתו לו בסבר פנים יפות ולא ידקרהו בחרב לשונו בעת מצוא נדבתו לומר לו דברים קשין מדוע לא תעמול ביגיע כפך ובזעת אפך תאכל לחמך לשובע ולא לדפוק על פתחי נדיבים וכדומה וזהו את כספך לא תתן לו בנשך שלא תשוך אותו בדברים עוקצים בעת אשר תתן לו כספך:

שם אל תקח מאתו נשוך ותרכית ויראת מאלקיך וחי אחיך עמך את כספך לא תתן לו בנשך וכו' אני ד' אלקיכם ענ"ד ב"מ ס"ב דשומא מילתא שחייבי' משום רבית מיד בשעת שימה אף טרם שנותן הלוה את הרבית והנה לקח רבית הנושך ומכלה מעמדו ומצבו של הלוה אף בלי ציווי השם הוא נגד טבע לב הרחמן הרוצה שיחי' אחיו ולא יהרס יסודו אבל בשעת הלוואה ושימה שהלוה אינו נותן עדיין כלום ורק מקבל כסף הלוואה אין כאן רחמנות שעוד לא יחסר ללוה כלום בשעת הלוואה לזה צריך ציווי השי"ת אף בשעת הלוואה ושימה ע"כ אמר אל תקח מאתו רבית בשביל ויראת מאלקיך לעבור פיקודיו כי ידעתי שאף בל"ז ממדת רחמנות שבישראל ואתה רוצה וחי אחיך עמך שיחי' ולא ימית ע"י הרבית לא תעשה כן אבל את כספך לא תתן לו שבשעת נתינה והלוואה שאין עוד על מי לרחם בכ"ז לא תתן לו כי אתה עובר אף בשעת שימה כי אני ד' אלקיכם הגוזר כן:

שם כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מאמ"צ אני ד'