עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לוח ארז החדש

לוח ארז החדש רעב

Luah erez hachdash 272 · לוח ארז החדש · free full Hebrew text

Open in the reader →

קץ לא ישאר כ"א גוויתו אשר לעפר ישוב ויעזוב לאחרים חילו ואין לו שיור רק התורה והמצוה אשר לא יגע ועמל בהם ומצא כדי מדתו ע"כ טוב לגבר שאף שכל אשר לו ירבה ולא במסכנות יאכל לחמו בכ"ז אחרי אשר על האדמה הטמאה בגולה הוא אשר לא יוכל לעבוד את ד' כדבעי כאז"ל שיעבוד מלכיות מעכב ע"כ לא יועיל לו כל הון וטוב לו לרשת נחלת אבותיו בארץ הקדושה אשר שם יוכל לעבוד את ד' בלי נגרע דבר ורק יכסוף לתשובתו הרמתה לאה"ק שהיא רמה וגבוה מכל הארצות כי שם ביתו נאוה קדש לישראל וז"ש ואיש כי לא יהי' לו גואל באמרו שאינו צריך לגואל צדק כי "והשיגה ידו" די מחסורו והותר ע"כ ישלה בנפשו לאמר ומצא כדי גאולתו שמצא כבר בגולה כדי גאלתו ע"י נחלת שדה וכרם שפרה לו לזה אמר שיחשוב עם קונהו כי רק שנים אחדות יהי' לו הרכוש למקנה וקנין ואח"כ הכסף ישיב לבעליו והמת יהי' לו שבעת מיתתו ישיב את הכל לבעליו ולא ישאר לו מאומה מהדברים הכלום ועוברים ע"כ יחשב את שני ממכרו והשיב העודף לאיש אשר מכר לו שבעת אשר יעברו השנים אשר להם מכר לו השי"ת את רכושו את הנותר לא יקח אתו כ"א ישיבנו לבעליו ואם כזאת ישים לבו אז "ושב לאחזתו" בעיניו יראה ובלבבו יבין שטוב לו לשוב לאחוזת אבותיו ארץ הקדושה:

שם ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה הי' לו עפמ"ש במשלי שרב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט כי מי שחננו ד' בהעניקו לו עושר והון אין ברכת ד' מתקיימת רק אם עושה עושר במשפט וצדקה ונוח לבריות שיהנו מטובו עניים ואביונים אשר יתן להם די מחסורם כיכלתו אבל אם העושר הוא רק שמור לבעליו ולא יניח להנות ממנו בנ"א רק היא וביתו אז הוא לשעתו כי בחצי ימיו יעזבנו כמו שראינו כבר כמה שהרבו חיל בראשיתם. ואחריתם עוני ובהלה א"כ רב האוכל שנכר בו העושר הוא דומה לשדה שנחרש ויוכל למצוא בו ברכה מעתה ועד עולם אם יזרע בו לצדקה יקצור לפי חסד שעושה אבל אם לא יזרע בו לצדקה אז לא ישא ברנה אלומתיו וז"ש רב אוכל אשר ים לו לעשיר באוצרו אשר צבר הוא רק ניר ושדה חרושה לראשים ונגידים כי לפי אשר יזרע יקצור כי ראינו כבר "ויש" הוא הרכוש אשר רכיש העשיר נספה ונכרת ממנו בלא משפט אם אינו עושה משפט וצדקה אז העשירות ספה תמה מן בלהות והנה אף כשיהי' דגן ותירוש לרוב מ"מ אם אין שלום אין כלום ע"כ להחזיק טוב הארץ וליהנות מפריה בהשקט ובטח צריך שיהי' שלום בין הרש והעשיר שהעני לא ישטום את העשיר עבור רכושו כמו הסאציאליסטען שבימינו כ"א כלם יהיו אהובים יחדיו תמים וזהו רק ע"י שהעשיר יהא ביתו פתוח לרווחה ולא יקפוץ את ידו מאחיו האביון כ"א יחיה עמו בשובה ונחת כשבת אחים יחדיו ועי"כ יפרה וישגה שלום הארץ אבל אם העשיר סוגר את ביתו בדלתיים ובריח ולא יטה אזנו לשמוע לקול דופקי שעריו אז לא יועיל הון ביום עברה רוח קנאת ושנאת העניים על העשיר כי באפם וחמתם כי קשה ובקנאתם כי עזה לא יניחו לו ליהנות את העשיר מברכתו אשר הושפע עליו ממעל עי"כ אם גם שדה הארץ אשר פריו יתן בעתו הוא עמוד נכון ויסוד חזק לקיום העשירות עוד יתר שאת לו לנדיבת הלב של בעלי הון כי נדיבת לבם הוא הכלי המחזיק את ברכתם שלא תאבד ותספה בלא משפט כנ"ל וז"ש ובתי החצרים הם בתי החורים והשועים אשר אוצרותיהם מלאו ואין להם חומה סביב משמרת למשמרת למען לא יהנה מהם דל ואביון כ"א ביתם פתוח לרווחה כביתו של א"א מעל' שדה הארץ יחשב הבתים הפתוחים לכל דכפין הם למעלה ויותר חשובי' משדה הארץ שהשדה יתן פריו והבית אשר פתחו פתוח יחזיק ויקיים את הברכה עוד יותר ואחרי שאז"ל אין הגליות מתכנסים אלא בזכות הצדקה ע"כ סיים שעי"ז יזכה ג"כ גאלה תהי' לו שצדקתו תקרב הגאולה בב"א:

שם וכי ימוך אחיך עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ובמד"ר הה"ד עשיר