לוח ארז החדש רע

דוד עפמ"ש ז"ל דר"ל יליף קנין משיכה מפורשת מה"ת ממקרא זה דמיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד ואמרי' מדישראל במשיכה נכרי בכסף וז"ש או קנו מיד עמיתך מישראל הוא דקונה משיכה אבל דוד שקנה מארוונא הכותי קנה בכסף מלא ולא בעי' משיכה:

שם ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע פירש"י שיתברך במעים] ושבתם לבטח עליה כי אם הארץ תוציא פרי רב יותר מן הרגיל בשאר ארצות אז יקנאו בהם האומות ויבקשו לגרשם מן הארץ הטובה ההיא אבל אם לא תוציא רק כפי השיעור הרגיל ורק אוכלי' קמעה ומתברך במעי' אין זה מסגולת הארץ כ"א ברכת האוכלים אשר יצוה ד' את ברכתו עליהם ע"כ ישבו לבטח בארצם אשר לא יקנאו בו אחרי שאינה טובה משאר הארצות וז"ש ונתנה הארץ פריה כדרכה וטבעה בכל הארצות ולא יותר ורק ואתם תאכלו לשובע שתתברך במעיהם ועי"כ תשבו לבטח בארצכם באין מקנא בכם ומפחיד אתכם:

שם והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחוזתכם נאלה תתנו לארץ כי ארץ הקדושה בידינו הוא לחזור אליה אם אנו משתוקקים בלב שלם ובנפש חפיצה לחזור לציון ברנה כמש"פ יהיו לרצון אמרי פי שלא רק בשפתינו נאמר יה"ר שיבנה ביהמ"ק כ"א שהאמרי' האלו יהיו לרצון גמור שאנו רוצים באמת בלא לב ולב לחזור וגם זאת צריכים אנו לידע שכ"ז שגלינו שכינה עמנו בגלות ואף אם יקל מעלינו עול הגלות הגופני בכ"ז גלות הנפש יכביד עלינו אכפו ע"כ אמר והארץ הקדושה לא תמכר לצמיתות בידי או"ה כ"ז שידעתם כי לי הארץ ואתה גרים או תושבים רק עמדי לא לפי ערך שיכביד או יקל עול הגלות מעל צואריכם כ"א לפי ערך שהקב"ה ותוה"ק הם בגלות לפי ערך זה אנו נקראים גרים או תושבים עם הקב"ה ביחדיו ואחרי שהדבר תלוי בנו בכל ארץ אחוזתכם בכ"מ שאתם יושבים גאולה תתנו לארץ יש לאל ידכם לגאול את הארץ מיד העמים ויש להוסיף עפמ"ש על מה אבדה הארץ על שלא בירכו בתורה תחלה ואז"ל לד' הארץ ומלואה קודם ברכה וז"ש והארץ לא תמכר לצמיתות ולחלוטין אף בעת כי לי הארץ דהיינו קודם ברכה שהארץ שלי והטעם כמ"ש בלו"א אחרי אקרא דולא תקיא הארץ שנשמתינו טהורה אף שגופינו מזוהם והצדיק חשב א"ע כגר כמ"ש כי גר אנכי בארץ והרשע חושב א"ע כתושב כמ"ש קרבם בתימו לעולם וז"ש כי גרים ותושבי' בין שאתם צדיקי' וגרים בין שאתם מחשיבים א"ע כתושבים בכ"ז רק חיצוניות שלכם מגואל בחטא אבל בכ"ז אתם עמדי כי שוויתי ד' לנגדי תמיד ע"כ לא תקיא הארץ אתכם שלא לחזור ולשוב עוד:

שם ואיש כי לא יהי' לו גואל והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו עפמ"ש ז"ל ג' אוהבים יש לו לאדם בני ביתו וממונו וצדקה שעושה וכשמבקש מהם שיצלוהו ממות ב"ב משיבי' אח לא פדה יפדה איש וממונו משיב ויקר פדיון נפשם אבל הצדקה ומעש"ט שעשה משיבי' עד שלא תלך לשם אנו מקדימים אותך שנא' והלך לפניך צדקיך עיין ילקוט ישעי' וע"ז רימז ואיש כי לא יהי' לו גואל ממות ופודה משחת שב"ב וממונו משיבים לו כנ"ל ע"כ רק והשיגה ידו מצות ומעש"ט שעשה בידו המה יהיו לו לגואל צדק ובהם לבד ימצא כדי גאלתו:

עוד י"ל עפמ"ש פ' בחקתי "וכל ערכך יהי' בשקל הקדש עשרים גרה יהי' השקל" כי רבים הם הנותנים ערך יקר וגדולה לאיש, רק לפי רוב כסף מקנתו אשר לו ועפ"י עשרו בממון ונכסים הרב הוא אם מעט כן יעריכו וישומו אותו אם רב רכושו יעלה ערכו ושיאו עד למעלה ואם אין כסף לאדון זהו גרע ערכו וכלא יחשב אבל באמת לא כן יהי' אצל איש, המבין אצלו לא יעלה ולא ירד הנערך ע"י כספו וזהבו המעט הוא אם רב כ"א רק לפי מעלותיו ומדותיו העצמיות שקנה לו ע"י ידיעתו וחכמתו הם יגביהו את ערך האדם למעלה