לוח ארז החדש רסט

על כל השני עבודה והיתה פעולתו יותר נשגבה משני' העבודה ע"כ אמר מן השדה כמו יותר מן השדה תאכלו את תבואתה כי היא תביא לכם יותר ממה שהביאה לכם השדה בעבודתכם ובלו"א בשלח כ' פירשתי מ"ש כל המשמר את השבת נותני' לו נחלה בלי מצרים שמי ששומר הש"ק כהלכתו לא יחסר לו עי"ז מפרנסתו כי הקב"ה משלים לו חסרונו בשאר ימי השבוע ומי שעובד מלאכתו בש"ק צריך לייגע אבל המשמר שבת ינוח וישקוט ויתענג ובא לו ריוח השבת בלי שים עמל ויגיעה כמו ירושה ונחלה אשר לא עמל בו היורש וז"ש אחרי שיובל משפיע לכל השנה ברכתו עוד נעלה על ברכת שאר השנים עי"כ תשובו איש אל אחוזתו אחסנתי' שתהא לכם נחלה בלי מצרים:

שם ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך אני ד' הא דפתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד י"ל כי אז"ל בישראל מומר אעפ"י שחטא ישראל הוא כי אף שפוקר במצות השם בכ"ז אם מאמין באלקי עולם ואינו עובד אלילים אחיך מקרי ומזה נלמוד לחסום פי הדוברים עתק להונות ולרמות פושעי ישראל באמרם יכין רשע וצדיק ילבש ואומרים אחרי שהפושע בלא"ה ישתמש בכספו לדבר עבירה ע"כ אין חטא להנות ולגרוע חלקו לא יעשה כן בישראל והטעם כנ"ל שאע"ג שהוא חוטא באוות נפשו בכ"ז כ"ז שהוא מאמין באלקי עולם אסור להונותו וז"ש ולא תונו איש את עמיתו ואף שיארע לאדם כשר משא ומתן עם איש אשר לא ירא א' ויורה היתר לעצמו אחרי שרק אתה "ויראת מאלקיך" אבל הוא אין יראת א' לנגד עיניו בכ"ז אל תונה אותו והטעם כי אני ד' אלקיכם בלשון רבים שגם הוא אף שחוטא באוות נפשו מ"מ גם לשניכם אני ד' אלקיכם שגם הוא מאמין בד'. וז"ש להלן בפרשתינו "ואל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלקיך וחי אחיך עמך" כי ליקח רבית מישראל מומר לתיאבון ג"כ אסור וז"ש אף שגם רק אתה תירא את ד' ולא הוא מ"מ לא תקח מאתו נשך ותרבית:

שם ועשיתם את חקתי וכו' ושבתם על הארץ לבטח כי לכאורה א"א אף לצדיקים גמורים לשבת בטח על הארץ אחרי שהם משועבדי' תחת הטבע חקות שמים וארץ צובים ופחים בדרך עקש אבל אחרי שנאמר ותגזר אומר ויקם לך שהצדיק בכחו לבטל חקות הטבע ומשטרות שמים כמ"ש מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק א"כ יוכל שבת בטוח באין מגור ופחד מכחות הטבע אחרי שיש לאל ידו לשנותם כחפצו וז"ש ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו אם תשמרו את משפטי אז אתם כחפצכם תוכלו לעשות ולשנות חקותי הם חקות שמים וארץ ועי"כ וישבתם לבטח בארצכם ומאותות השמים אל תחתו:

עוד י"ל כי על הדין ועל המשפט העולם עומד ובאין משפט נהרס יסוד החברה האנושית ע"כ גם קודם מתן תורה קיימו את המשפט כמ"ש ואלה המשפטים אשר תשים גם לפניהם קודם שנעשו ישראל לעם התורה גם אז קיימו אותם אבל רצה הקב"ה לזכות את ישראל שלא עבור קיום החברה יקיימו את המשפט כמו שעשו קודם מ"ת כ"א רק את משפטי' תשמרו בשביל שאני צויתי עליהם אף שכבר ועשיתם אותם גם קודם לכן והתכלית הי' כדי שתשבו לבטח עליה אבל מכאן ולהלן חושבנא שרק בשביל שמשפטי הם תעשו אותם. ויש להוסיף שע"כ אמר בחקים ועשיתם ובמשפטי' תשמרו כי אחרי שהמשפטים הם לתועלת חברה האנושית במה יוודע איפה שעושה אותם בשביל שהקב"ה צוה עליהם ולא רק בשביל שבלעדם ערו יסוד החברה עד היסוד בה ע"כ צריך לעשות גדרים וסייגים למשפטים אשר גם בלעדם יתקיים העולם ועי"ז נדע שכוונתו בקיום המשפטים רק לש"ש אבל בחקים שאין להם תועלת לקיום העולם די בעשיי' אבל המשפטי' צריכים שתעשו שמירה וגדרים סביבה והטעם שהרי וישבתם לבטח עליה שע"י המשפטים בטוחים אתם בישוב הארץ כנ"ל:

שם או קנה מיד עמיתך במסור' שבבעה"ט כי קנה אקנה בכסף מלא הנאמר גבי