לוח ארז החדש רסג

"כל" מלאכה רק כדי פרנסתך ולפי"ז א"ש דמשכחת לה דגם את יום השבת צריך לקרוא לקבוע אחר החשבון של ו' ימים כמו מועדות הצריכי' קריא' וחשבון וזהו שרמז כאן לפעמים אתה צריך לקרוא גם את השבת והיינו בשוכח אבל אז ו' ימים תעשה מלאכה רק ההכרח וביום השביעי שמנית ו' ימים וקראת אותו הוא שבת שבתון כי בודאי קדושת יום הז' כזה אין קדושתו כקדושת השבת האמיתי ורש"י ומצודות בתילים פי' דאישון הוא לשון קטנות נון איש ע"כ אמר שיום הז' כזה שאינו בא רק ע"י דבר שבמנין הוא רק שבתון שבת קטן ואפשר שמפני טעם זה נקרא השבת הראשון שבו התחילה גאולת מצרים שבת הגדול' כי במצרים מרוב עבודתם ועמלם בחומר ובלבנים אשר עבדו בהם בפרך אף ששבתו כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו מ"מ שבת כזה אשר לא יכלו לשבות בו כראוי וגם אולי מקוצר רוח ומעבודה קשה רבים שכחו אימתי שבת ולא שבתו רק שבתון שבת קטן כנ"ל ורק לעת זרח עליהם שמש הגאולה התחילו לשמור שבת כראוי ככל חקותיו והלכותיו ע"כ נקרא שבת "הגדול"' ולא שבתון קטן ושמא תאמר האיך אפשר שיחול קדושת שבת על יום שהוא מנה לעצמו ולא קבוע וקיים ע"כ סיים ושבת היא לד' בכל מושבותיכם כנ"ל שאצל הקב"ה תמיד הוא שבת ע"כ איזו יום שיברור עכ"פ הוא שבת שהרי הקב"ה שובת בכל מושבותיכם כנ"ל:

שם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר וכו' עפמ"ד במדרש לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שבשבילה זכה א"א לירש את הארץ ופי' אדמו"ר זצוק"ל בכ"ס שהכונה ע"ד שאז"ל בר"ה י"ג עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבו והלא כתיב קצירכם ולא של נכרי וכ' תוס' דאי אמרי' א"י מוחזקת להם מאבותיהם שפיר הקריבו משלהם ע"כ נתן הקב"ה כבר לא"א את הארץ שתהא מוחזקת להם מאבותיהם ויכולים להקריב מעומר משלהם א"ד ז"ל ויש להוסיף נופך דתוס' כ' שם דלמ"ד אף בזמן שביהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר היו יכולים לאכול חדש בהאיר המזרח אף בלי הקרבת העומר וכ' בטורי אבן באבני שוהם שם דתוס' לטעמייהו דס"ל דהא דקאמר במנחות למ"ד האיר המזרח מתיר מאי דכתיב עד הביאכם למצוה היינו רק מדרבנן בעלמא למצוה מן המובחר אבל אי אמרת למצוה גמורה א"א לאכול חדש קודם הקרבת העומר דהרי צריך לקיים המצוה הגמורה וזהו כונת המדרש של"ת מצות העומר להתיר החדש קלה בעיניך ולומר שאינה אלא למצוה מן המובחר מדרבנן בעלמא כס' תוס' הנ"ל שהרי בשבילה זכה א"א לירש את הארץ כדי שתהי' מוחזקת להם ואי ס"ד שאינה אלא מצוה מן המובחר הלא היו יכולים לאכול חדש גם אם לא הי' מוחזק' להם ורש"י בר"ה שם ד"ה קצירכם כ' דמשראוי לקצור קרוי קציר וז"ש כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם והיא מוחזקת לכם מאבותיכם וקצרתם את קצירה אף שכבר נגמר ביד נכרי ונקרא קציר בכ"ז תוכלו להקריב ממנו העומר אחרי שמוחזקת לכם:

עוד י"ל בד' המדרש הנ"ל עפ"מ שהקשה בהכתב והקבלה על נוסח הברכה על ספירת העומר ונ' עפמ"ש בלו"א פ' חיי שרה לפ' מ"ש ואברהם זקן בא בימים וד' בירך את אברהם בכל שהוא ידע שכל ימי חייו של אדם כאחד יחשב ואם ימצא מגרעת בקצהו כבר כלו אבד ערכו כמו בגד גדול אם יש בו קרע אף גם רק באפס קצהו בכ"ז כבר נגרע ערך כלו כ"כ ידעו ויבינו שחיי האדם "כל" הוא איין גאנצעס ע"כ אף שהזקין והי' לו שנים רבות ולא הי' לו להקפיד על ימים מועטים שיחסרו כמו עושר שיש לו הון רב לא יקפיד על איזו פרוטות עיי"ש. ועפי"ז י"ל מדרז"ל ז' שבתות תמימות תהינה אימתי הן בתמימות בזמן שעושי' רצונו של מקום היינו כנ"ל שרק אם נקראו תמימות בזמן שאין בהם נפתל ועקש גם ביום א' מהם וי"ל בזה מאז"ל כתיב והי' מספר בנ"י כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר כאן בזמן שעושים רצוש"מ כאן בזמן שאין עושין