לוח ארז החדש רס

עוור אבל כאן על הכהן המאכיל ישנו אותו האיסור בעצמו שעושה הזר האוכל והטעם כי אני ד' מקדשם ורבה בהם מצות יתירות:

שם כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהי' לכם כי לכאורה הי' מקום לומר אחרי שהקב"ה אני אשכון את דכא וחפצו להשתמש בכלים שבורים א"כ כשר להקריב בעל מום ועוד שחשוב יותר מקרבן תם אבל כיון שעיקר הקרבן הוא ריח ניחוח ופי' במעשה ד' שאין לו להקב"ה בקרבן אלא הוראת הרצון טוב שרוצה המקריב להקריב א"ע לד' והוא הריח הטוב א"כ אם מקריב בע"מ אינו מורה בזה רצונו הטוב כי הקריבהו נא לפחתיך הירצך ע"כ אם הקרבן הי' התכלית בעצמו גם בעל מום הי' כשר להקריב אבל כיון שהקרבן אינו אלא עדות על הרצון הטוב ובהקרבת בע"מ אין כאן הורא' רצון טוב וזהו כי לא לרצון יהי' לכם:

שם שור או כשב או עו כי יולד במד"ר ר"י פתח צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ד' משפט אדם ומשפט בהמה שווי' באדם ביום השמיני ימול ובבהמה מיום השמיני והלאה ירצה וכ' עפמ"ש ז"ל הבא לטהר מסייעים לו והבא לטמא פותחי' לו כי לילך בדרך משרים אשר צוה ד' הוא קשה מאוד על האדם כי היצה"ר אורב בכל צעד וצעד עד שאז"ל אלמלי הקב"ה מסייעו לא הי' יכול לו אבל אם האדם רוצה לחטוא לא יקשה לו כי אדרבה היצר סוכן מושכו בחבלי אהבה להלכד במצודתו פח יוקשים וזהו הבא לטהר מסייעים לו שצריך לו עזר וסייעתא דשמיא למען יוכל ללכת בדרך טובים ועבודה קשה שבמקדש אבל הבא ליטמא הפתח פתוח לרווחה הרחיבה שאול פיה ואין שום מלאכה ועבודה בזה כמ"ש ז"ל צדיקים נדמה להם כהר כי קשה לכבשו ולרשעים כחוט השערה והטעם שעשה ד' ככה שלחטוא הוא קל ולזכות הוא כבד הוא שרצה הקב"ה לזכות את בנ"א בין אם יזכו או לא כי אם לא הי' עבודה קשה ללכת בדרכי ד' ולשמור מצותיו אז בעת יבוא הצדיק לגבות את שכרו וגמול מצותיו בעוה"ב יוגרע ערכו אחרי שלא עמל בעבודת ד' ורק לפום צערא אגרא ע"כ תכבד עבודת ד' על האנשים ואחרי שרק אחרי העמל וטורח ולהג הרבה יגיעת בשר זכה לנצח את יצרו ולעבוד את יוצרו בדין הוא שיטול שכרו ולהיפך אם הי' קשה על האדם לעבור את מצות ד' ורק בזיעת אפו יאכל לחם הקלוקל המקלקל גופו ונשמתו אז כשיבוא הקב"ה לשפוט את הרשע לפי מעשיו אין קץ לעונשו כי יאמר לו השם למה היה לך לעמול וליגע לעבור את רצוני אבל אחרי שבלי עמל ויגיעה האדם חוטא ורובץ תחת משא היצה"ר יקל עונשו בהתנצל א"ע בזה שפירצה קראה לגנב ומסלת החטא היתה פנויי' ע"כ פושע יכשל בה וז"ש וצדקתך כהררי אל אם האדם רוצה להיות צדיק וישר קשה לו כמו לעלות בהר כי צריך לייגע בכל מאמצי כחו לעלות בהר מרום ד' עליו יראה אבל משפטיך לעשות מעשה רשע אשר עבורו למשפטיך יעמוד ולידון עליו לא לבד שאין בו יגיעה כ"א אדרבה כתהום רבה כמו הדבר שנופל לתהום רבה אם רק מתחיל לנפול מעט נופל הוא לעמקי תחת בלי ייעף ובלי ייגע כ"כ האדם אם החילות לנפול מעט יפול מעצמו לעמק שוחה בלי עיכוב ועי"כ אדם ובהמה תושיע ד' בין שהוא נוהג כאדם לקיים מצות ד' ובין שהוא עושה מעשה בהמה וביקר לא יבין בין שיבוא על שכרו ובין שיענש על רשעתו יד ד' הושיעה לאדם להוסיף שכרו להקל עונשו כנ"ל. והנה בשם הר"מ כ' שע"כ תינוק נימול לח' ולא ימתינו עד שיהא בן י"ג ויחויב בכל המצות וגם מילה בכללן הוא שידע הקב"ה שיקשה על האב לחבל את בנו ולפצעו בהיותו כבר נער ע"כ בעודנו בן ח' ימים ואינו מרגיש עדיין כ"כ בצער המילה וגם רחמי האב אינם עדיין מרובים ימהר ויחוש מעשהו לעשות רצון קונו ראינו מזה שקשה על האדם לעשות מצוה ובמדרש איתא מה שבחר הקב"ה בקרבן שור וכשב ולא צוה להביא מן החיות הוא מפני שהם אינם ברשותנו ולא רצה להטריחנו וכו'