לוח ארז החדש כו

כל אשר בארץ יגוע, כפילות הלשון נ"ל עפמ"ש בספורנו אקרא דוהנה נשחתה מעצמה כי בזולת עונש היתה בדרך השחתה בהשחתת דרכם המקלקלת התולדה ובגזל המקלקל המדינות' והנה אותן הבריות אשר לא הי' בהן עוד ניצוץ לחלוחית של קדושה לא הי' צריך הקב"ה לכלותן כי נשחתו מעצמן בטבע כפי' רע"ס הנ"ל אבל רק אותן שהי' בהן עוד מעט מניצוץ הקדושה הי' צריך הקב"ה לשחתן וז"ש ואני וכו' לשחת את אשר בו רוח חיים אשר ישכו בו עוד רוח אלקים מרחפת על פניו צריך אני להשחית הודו באפי ובחמתי אבל "כל אשר בארץ" שכבר סר ממנו רוח אלקים ואין בו רק ארצית כ"א שחה לעפר כבודו עד אשר יקרא כל אשר רק בארץ עם הארצית ואין בו שום רוחנית א"צ אני להשחית כ"א יגיע מעצמו ע"ד שבקי' לריוי':

ועפי"ז י"ל מ"ש להלן קין כל בשר בא לפני וכו' והנני משחיתם את הארץ. ודרשו ז"ל שגם ג' טפחים של מחרישה נתקלקלה והוא אחרי שלפי' רע"ס הנ"ל שכבר טבעם נשחתה עד שגם מעצמם בלי עונש הקב"ה יכלו ויאבדו א"כ אם הי' מענש רק את בני אדם לא הי' עונש ניכר אחרי שכבר מעצמם הי' עומדי' להכלות ע"כ הוצרך להראות העונש שגם הארץ תכלה אף שבטבעה היתה יכולה להתקיים ח"ש קץ וסוף כל בשר בא כבר לפני' קודם שאענישם ואגזור עליהם כליה כבר חתמו קצם בעצמם ע"כ להראות עונש הנני משחיתם את הארץ כפירש"י:

ובמסורה שבבעה"ט והנני אומר לבנות בית והנני מקושטת שנים עצים עפמ"ש בא"הח בפסוק עשה לך תיבה שהוצרך נח לעשות תיבה ולא הצילו הקב"ה שלא יגע אליו רע אף בלי תיבה הוא עפ"י מקרא כתוב ביחזקאל סי' י"ד והיו ג' אנשים האלה בתיבה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו את נפשם דווקא שלשה יש בכחם למלט נפשם מהרעה אבל ב' ואצ"ל א' לא יוכל למנוע המשחית ממנו ע"כ דבריו ז"ל ולפי"ז י"ל אף ששם בן נח צדיק גמור הי' כמ"ש וישכון באהלי שם מ"מ הלא עם נח לא היו רק שנים שאין לאל ידם להציל את עצמם בלי תיבה והנה אם הקב"ה הי' שולח מלאך להשחית לא הי' קשה למה הוצרך לעשיית התיבה ולא ניצל בצדקתו כי כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע אבל כיון שהקב"ה בעצמו ובכבודו השטיף את דור המבול וק' כנ"ל וא"כ כונת המסירה בלויי' ואני בעצמי הנני מביא מבול ולא ע"י מלאך ובכ"ז ואני אומר לבנות בית ומדוע לא ינצל בצדקתו אף בלי בנין הבית ולזה בא כמשיב ואני הנני מקושש שנים עצים שהצדיק נקרא עץ כדז"ל אקרא היש בה עץ ואחרי שאין כאן לקושש רק שנים עצים נח ושם ליתר הפליטה ושנים אין בכח להציל א"ע כנ"ל:

וי"ל בזה ג"כ מ"ש להלן וימח את כל היקום וימחו מי הארץ וישאר אך נח. כי יש להוסיף בטעמא שהוצרך הקב"ה לכלותם אף שגם מעצמם היו כלו ונכרתים כפי' רע"ס הוא כדי שיראה נח שהקב"ה מעניש הרשעים וגמול ידיהם ישיב לרשע כרשעתו אחרי שגם הוא הי' מקטני אמונה כמ"ש חז"ל ע"כ הי' צריך סעד לתמכו באמונת שכר ועונש ואחרי שאז"ל אך הוא למעט רומז הכתוב וימח הקב"ה את כל היקום אף "וימחו מן הארץ" שגם מעצמם הי' נמחה שם מתחת השמים אבל בשביל וישאר אך כח שהוא הי' במדרגה כזו שאם לא הי' רואה באיבוד רשעים לא הי' מאמין באמונה שלימה ע"כ הוצרך השי"ת למחותם:

ואתה קח לך מכל מאכל וכו' והיה לד ולהם לאכלה, י"ל דדייק לומר ואתה עפ"מ דקי"ל אסור לאדם לאכול קודם שיתן לבהמתו ולפי"ז הו"ל למימר והיה להם ולך לאכלה שהרי הם מוקדמי' בזמן לאכילת האדם ונ' מזה ראיה נכונה לד' יד אפרים או"ח סי' קס"ז דהיכי דבא המאכל בדרך נס בודאי לא נעשה הנס בשביל הבהמה כ"א בעבור האדם ובזה האדם קודם ורש"י כ' אקרא דוהקימותי את בריתי אתך על הפירות שלא ירקבו ובוודאי לא כרת הברית רק בשביל האדם ע"כ דייק ואמר "ואתה" רק בזכותך תקח מכל מאכל "אשר יאכל" גם לעתיד ולא ירקב ע"כ והיה לך תחלה ורק אח"כ להם לאכלה כיון שבא דרך נס בזכותך:

ועפי"ז י"ל דברי המסורה ולהם לבדם, ולהם ולגמליהם איו מספר, דלכאורה לפמ"ש במג"א סי' ק"ע מש"ס דתענית דמאכל אדם אסור ליתן לבהמה א"פ היכי קאמר והיה לך ולהם לאכלה דמשמע ממה שהוא אוכל יתן לבהמה אתמהה וע"פ