לוח ארז החדש רנז

הכהנים מקדשים את ישראל ואם לא יהיו הכהנים בתכלית הקדושה האיך יבא בכחם להקדיש את ישראל:

עוד י"ל עפמ"ש להלן בפרשתינו "ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו אני ד' מקדשם" כי חז"ל עשו גדרים וסייג לתורה והק' הר"מ ה' אמורי' הלא עוברים על בל תוסיף עיי"ש ובהשגת הראב"ד והעיקר כי אין החכמים מכווני' לבדות מלבם אשר לא צוה ד' למען יהיו מחוקקים במשענת שכלם וברוח מבינתם כ"א רק רוח ד' דבר בם ומלתו על לשונם לחזק את אשיות ויסודי הדת אשר צוה משה על פי ד' ע"כ לא לבד שאין בזה משום בל תוסיף כ"א אדרבה אז"ל טובים דודיך מיין וכל העובר על דברי חז"ל חייב מיתה עיי' לו"ל פ' זאת הברכה וז"ש ושמרו את משמרתי שיעשו משמרת וגדר סביב התוה"ק ול"ת שיעבורו על בל תוסיף לז"א ולא ישאו עליו חטא על הגדרים וסייגי' שעושיו כ"א אדרבה ומתו בו כי יחללוהו אם יחללו את משמרת חייבי' מיתה כנ"ל והטעם לזה כי לא לגדל ולנשא א"ע כנותני חק יתנו חקים ומשפטים חדשים רק בשביל שקדושת ד' חופף עליהם כל היום ומיראתם פן יגע העם אל הקדש לחללו יגבילו ויגדרו את הר התורה למען לא יפרצו פרץ א"כ כיון שכל כונתם לש"ש ע"כ אמר קרא שלא לבד שלא ישאו חטא על עשותם הגדרים וכי ני ד' מקדשם" בעת עשותם הגזירות והתקנות לא קבל רוח יתירה דאית בהון כ"א קדושת ד' היא מקור מחצבת תקנותיהם וגזירותיהם וז"ש וינזרו שיעשו פרישות וגדרים מקדשי בנ"י המה המצות אשר קדשנו הקב"ה בהם ולא יעלה מורא על ראשם כי עי"ז עוברים על בל תוסיף אשר הם מקדשים לי לשמי וכונתם לא להתיהר כ"א רק לש"ש כנ"ל:

שם אמור להם לדורותיכם בספרי הובא ג"כ באוה"ח אמור אליהם אלו העומדי' לפני הר סיני לדורותיכם שינהג הדבר לדורות הכונה עפמ"ש ז"ל כשעמדו ישראל על הר סיני נתרפאו הזבין והמצורעים וכיון שבפרשה זו נאמר איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב נתיישב מה שאמר לדורותיכם כי באותו הדור הלא לא היו זבין ומצורעים אחרי שכלם נתרפאו ע"כ אמור להם אלו העומדים על הר סיני שלא היו בהם זבין שלדורותיכם אם יקרא זב או מצורע לא יקרב:

שם ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא עפמ"ש לעיל פ' שמיני שמי שאוכל בקדושה בעוה"ז יאכל גם בעוה"ב כי גם אכילתו על זה השלחן אשר לפני ד' עבודת הקדש היא ע"כ אמר אף שבא שמשו של אדם ואין לו עוד תאות הגוף וטהר גברא ובכ"ז יאכל מן הקדשים שגם בעוה"ב יש בו אכילה והטעם כי לחמו הוא קדוש גם בעה"ז ע"כ גם בעוה"ב יאכלון הקדשים:

עוד י"ל עפמ"ש עד יום מותו תחכה לו שאעפ"י שחטא האדם כל ימיו אם לבסוף לעת צאת שמשו ישוב הקב"ה מקבלו ברחמים והטעם שהקב"ה יודע ועד שעול הפרנסה להביא טרף לביתו הוא הסית על האדם הוא היה בעוכריו בשביל שכל עמל האדם לפיהו כמו שפ' אדם יסודו מעפר וכו' בנפשו יביא לחמו שאף נפשו הטהורה יתן עבור הלחם לפי הטף וכ"כ המע' רמב"ן פ' תולדות בקרא דכי ציד בפיו ובכתב והקבלה דברים ד' לפ' מ"ש בתילים ואני תפלה בשביל שהוא מתפלל תמיד נקרא הוא בעצמו תפלה בשביל שהוא מתעצם עם התפלה וז"ש אם גם כל ימיו חטא רק בעת בא השמש טהר גברא וחזר בתשובה בכ"ז יטהר ויאכל מן הקדשים קדשי שמים הוא שכר הצפון לעוה"ב והטעם לחפות ולהתנצלות הוא כי לחמו הוא שהתעצם כ"כ בהבאת לחם חקו עד שהוא בעצמו נקרא לחם כמו ואני תפלה:

עוד י"ל כי שכר מצות בהאי עלמא ליכא והטעם י"ל כי כמו שהגוף צריך להחיותו במזון גשמי בעוה"ז כ"כ הנשמה צריכה למזון רוחני לחיותה בעוה"ב ואם יאכל האדם כל שכר מצוותיו בעוה"ז אז נפשו תרעב בעוה"ב