לוח ארז החדש רנו

שם ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא יש לרמז כי בנים המשחיתים ואינם הולכים בדרך ד' הם גוזלים את אבותיהם את זכיותיהם אשר הכינו להם בעוד בחיים חייתם ע"כ זהו מוסר השכל לבנים שלא יעמדו לריב על אבותיהם הקדושים אשר בארץ המה ולמענם יעשו שלא לטמא א"ע כדי שלא יצערו את אבותיהם בקבר כמש"פ שהאבות מצטערים בקבר כשפורעניות בא על בניהם עיי' לו"א חקת וז"ש ועל כל נפשות מת לא יבוא למען אשר לא יבוא על נפשות מתיו לגזלם ולהשביתם ממנוחתם אשר קנו לעצמם ע"י חייהם המאושרים ע"כ לאביו ולאמו כלומר למענם ועבורם שלא יגרע מנת חלקם בארצות החיים יזהר שלא יטמא את נפשו:

עוד י"ל עפמ"ש בלו"א וירא שאף שגוף האב והבן א' המה בכ"ז אם האב מזכך את עצמו כל כך עד שגם גופו נעשה כרוחניות ונתעלה שנעשה גופו קדוש כרוח ד' והבן נשאר על מצב בן אדם עפר ואפר אז נתפרדה החבילה וניתק הקשר שבין אב לבן שהאב כלו קדש לד' אף גופו והבן נשאר גופו כיום הוולדו ע"כ כשראה אלישע ויעל אלי' בסערה השמימה להורות כי שם בית גופו ולא בעפר אשר משם יסודו ולא נאמר עליו כי עפר אתה ואל עפר תשוב כי גופו אינו עוד עפרא דארעא כ"א רוח ד' ע"כ צעק אבי אבי אתה ולא אבי בניך יוצאי חלציך כ"א כל המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו כדרשת ז"ל אמקרא זה ע"כ שאחרי שבמות האדם הנשמה כבר הלכה לה מן הגוף ולא נשאר כ"א בלתי גוויתו ואדמתו ואחרי שגוף המקודש אינו דומה לגוף שאינו מקודש שהראשון נעשה רוחנית והאחרון נשאר גוף ע"כ אינו רשאי לטמא לאביו ולאמו כי הוא הכה"ג שקידש א"ע הוא מסוג אחר וז"ש ועל כל נפשות מת לא יבוא שאם הי' עוד נפשו בו לאחר מיתה אז נפש הבן ונפש האב אחת היא וראוי לטמא להם אבל אחרי שעל הנפש לא יבא לטמא כי כבר יצאה נפשו ע"י המיתה ולא נשאר בלתי אדמתו ע"כ לא יטמא להם כי הוא מסוג אחר כנ"ל:

שם כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן וכו' מום בו את לחם אלקיו ל יגש להקריב כי אז"ל שלחנו של אדם מכפר כמו מזבח ע"כ צריך האדם לקדש ולטהר את שלחנו והנה באדם פחות הערך לא יחשב לו למום וחסרון אם לא יוכל להגביה עוף לקדש את שלחנו אבל מי שהוא ממשפחה גדולת המעלה ורמת המדרגה לו יחשב לעון ופשע אם לא יקדש את שלחנו כמ"ש כי עונותי עברו ראשי וכמשא כבד יכבדו ממני וז"ש אחרי שהוא מזרע אהרן הכהן ונצר משורש קדוש עליון כמוהו מום בו לו יחשב למום וחסרון אם אין בכחו להקריב את הלחם אשר נתן לו אלקיו ולאכול אותו בקדושה וטהרה אף שלאדם פחות לא יחשב זה למום אבל לזרע אהרן הכהן לאל עליון גם זה למום יחשב:

שם וינזרו מקדשי בנ"י ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי פירש"י סרס המקרא ודרשהו דהו"ל למימר מקדשי בנ"י אשר הם מקדשים לי ונ' עפמ"ש בלו"א בראשית י"ב ולעיל פ' כי תשא שהכהן המקריב קרבנות לד' אשר לכאורה הוא כחילול שמו ית"ש באמרם שהוא מקריב לחם אלקיו האוכל דם אבירים ע"כ צריך הוא להיות קדוש ביתר שאת למען יראו שהקרבן אינו לצורך השי"ת כ"א לצורך ישראל שעל ידו יתקדשו והראיי' שהרי הכהן המקריב הוא הקדוש ביותר ע"י גשתו אל המזבח וע"י גם כל העדה כלם קדושים יהיו ועוד ששפתי כהן תורה יבקשו מפיהו ואחרי שאמרו ז"ל קשוט א"ע ואח"כ קשוט אחרים ע"כ לעשות כתעודתם להורות את בנ"י צריכים הם בעצמם מקודם להיות קדושי' ואח"כ יכולים לקדש אחרים וז"ש וינזרו ויפרשו בקדושה מקדשי בנ"י כמו יותר ממה שישראל קדושים תהי' קדושת הכהנים למעלה מהם והטעם למען אשר לא יחללו את שם קדשי שאם הקרבן לא יועיל להם לקדש אותם המקריבי' עאכו"כ שלא יועיל לישראל משלחם וכיון שאין פעולת הקרבן להקדש יראו במקריבים א"כ הקרבן הוא ח"ו חילול השי"ת כנ"ל ועוד אשר הם