לוח ארז החדש רנה

ללבוש את הבגדים ובמסור' שבבעה"ט ונתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש יש להמליץ על הרבנים שקונים את משרתם בכסף מלא כמו הכה"ג בבית שני שהעלו תרקבא דדכרי כדי שיתמנו וכבר קרא תגר עליהם בירושלמי באמרו עליהם אלקי כסף וכו' לא תעשו לכם ובודאי מי שקנה את ההתמנות בכסף יודע בעצמו שכשהוא לעצמו אינו ראוי לאיצטלא וחלוקא דרבנן ורק הכסף יענה אבל מי שיודע שמעלותיו וידיעותיו עושים אותו ראוי והגון להשתרר גם השתרר וגם קודם התמנותו הוא גבוה משכמו ולמעלה הוא יבטח בשם ד' וישען באלקיו אשר מושיב מלכים לכסא ולעת מצוא גם ממנו לא ימנע הטוב ורק מי שמרגש בעצמו שהוא אינו גבוה במעלה וריק היא מכל לו ההכרח לקנות עטרת תפארת בכסף מלא וגם מי שאינו עושה את התורה קרדום לחפור בה גם הוא לא ירפס את העם ברצי כסף למען ירימוהו על אבל מי שמוציא הוצאה יתיר' על השבח שישבחוהו רבנן להמנות עמהם זהו בודאי יעשה את רבנותו לפרנסה וישתדל בכל מאמצי כח להכביד אכפו על האנשים למען יושלם לו הוצאותיו שעשה לעת התמנותו בעת חלקו שלל אבל מי שמינוהו חנם אין כסף ולא כלי' קרנא דידי' ינהג בכבוד הרבנות לשמה ולא ישתדל בכל פעם לצבור את הכסף אשר פזר נתן ומתוך חומר שהחמרת עליו בתחלתו יקל בסופו וז"ש והכהן הגדול מאחיו ולא מעלותיו ומדותיו התרומיות גדלו אותו מאחיו כ"א הוא כאחד העם ורק עי"ז נעשה גדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ורק ע"י שהושם על כסא ומשחוהו לנגיד ומצוה עי"ז בע"כ יגדלהו ורוממוהו ידוע תדע כי איש כזה בודאי ומלא את ידו ללבוש את הבגדים לא בידים ריקניות הושם עליו העטרה. כ"א "מלא את ידו" כסף וזהב לשחד בהם למען יוכל ללבוש מאני מכבדותא וגם את זאת תדע בטוח הוסיפה המסורה לרמז שלא יכהן פאר רק לש"ש כ"א כל חפצו ומגמתו תהי' ונתן לי לחם לאכול וכו' ויש להמליץ זה גם מ"ש להלן בפרשתינו "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו וילידי ביתו המה יאכלו בלחמו' כי הניסיון יורנו כי אותן הכהנים שקנו להם את כהנתם בכסף לא ימצאו מנוח מאותן האנשים אשר קבלו ממנו שוחד אחרי ידעם שהאיש ההוא אין עטרה הולמתו ורק בצע כסף הרימוהו אבל באמת הבור ריק אין בו מי התורה והחכמה לאשר שאכלו את מה שקיבלו תמיד לא יחשו ויאמרו הב הב ותוסיף שנית ידך לקנות שאר עמך ואם לא כן נגלה מצפוניך ונחרחר ריב ומדון כנגדך ע"כ על אפו ועל חמתו צריך הוא לחסום את פיהם במתנת שוחד ועי"ז הוצאותיו יתירות על השבח אשר אליו הוא נשא את נפשו ובביתו ישרור העניות והדלות עד שאנשי ביתו יוצרכו להסתפק בלחם צר וז"ש וכהן כי יקנה נפש קנין כספו שכל הנפשות שלו הנה רק ע"י שקנה אותם בכסף הכתוב מבשרו הוא יאכל בו שהנפש אשר בדמים קננהו הוא יאכל בו ובמה שתוכו יכלה עצמו ובשרו הונו ומאודו עד שעי"ז ילידי ביתו המה בני ביתו של הכהן שקנה אדונים לעצמו הם יוכרחהו להסתפק בזה שיאכלו בלחמו לחם צר ואת המותר מהכנסותיו יצטרך ליתן לנפשות אשר קנה למען תסיר תלונותיהם מעליו כנ"ל על דרך מליצה:

עוד י"ל ע"ד הלצי עפמ"ש שהכה"ג צריך להיות גדול מאחיו גם בעושר והטעם כמ"ש הרע"ב באבות כדי שיהא יראוי ומאויים ודבריו נשמעים אם אינו תלוי בדעת הקהל שיטריפוהו לחם חקו אבל אם עיניו כלות כל היום ועומד ומצפה שיתנו לו די מחסורו אז לא יאות לו הכהונה כ"א ישוב בשלום אל בית אביו להשלים א"ע אבל להורות לאחרים אין לאל ידו אם דל הוא ואין ידו משגת וז"ש והכה"ג צריך למלא את ידו מלוא חפנים כסף וזהב אשר לו ירבה ואז יוכל ללבוש את הבגדים אבל אם אמור יאמר ונתן לי לחם לאכול וכו' שעיניו תלויות ועומדות שאנשי עדתו יתנו לו לחמו ושקיויו אז יאמר ג"כ ושבתי בשלום אל בית אבי ושם ישב על התורה ועל העבודה באין מחריד אבל לא יוכל לצאת החוצה לנהל את העדה: