לוח ארז החדש רנג

כחה נגד הרוצה לחטוא כדי שלא תאבד מעלתה וגדולתה אבל אם בטוחה היא שלא יגע אליה רעה ע"י החטא רק בשרו עליו יכאב אז אינה מתאמצת כ"כ בדבר שאינו מגיע לה לנפשה ע"כ הכהן צריך אזהרה יתירה אחרי שלנפש לא יטמא כנ"ל והנפש אינה עוזרת לו ללחום נגד החטא ע"כ צריך הוא אזהרה יתירה על ויותר מהקטנים אשר נפשם ונשמתם מסייעי' לו:

שם כ"א לשארו וכו' לאמו ולאביו ולהלן גבי טומאת כהנים כתיב לאביו ולאמו לא יטמא וכבר הרגיש בשינוי זה באוה"ח וכ' עפמ"ש באצ"ע שע"כ הקדים אמו כי לרוב פעמים הזכר חי יותר הרבה מנקיבה וכ"כ תוס' כתובות פ"ג ונתנו טעם לפי שהנקיבה מסתכנת בלידה ובתנחומא וילקוט פרשתינו חשב שהכה"ג צריך שיהא גדול מאחיו לא לבד בעושר וחכמה כ"א גם בשנים עיין עץ יוסף ולפי"ז כיון שבנה הוא כה"ג וצריך להיות בא בשנים בוודאי אמו אינה כבר ראוי' ללידה א"כ ל"ש טעם תוס' הנ"ל לפי"ז הדבר פשוט מאוד דבכהן הדיוט דאיירי אף ברך בשנים וצעיר לימים והיא עדיין בת לידה שפיר הקדים אמו לאביו כטעם האצ"ע הנ"ל אבל בכה"ג דמיירי בבא בשנים ואמו כבר אינה עוד יולדת ול"ש שהיא תמית קודם לאביו שפיר הקדים אביו לאמו כדרכו בכ"מ:

עוד י"ל בשינוי זה כפשוטו עפמ"ש דאיתא בתו"כ אביו חזקה מניין ת"ל לאביו וכתב באוה"ח לישב קו' המפורסמת ל"ל קרא אאביו חזקה הלא אם אינו אביו הלא הוא אינו כהן ומותר ממ"נ לטמא ותי' דאיצטריך קרא דמחוייב ועומד לטמאות אף באביו חזקה ולפ"ז הדברי' כפשטן דקרא נקיט לא זו אף זו לא זו שלאמו שהיא וודאי אמו מחוייב לטמא אלא אף לאביו חזק' מחוייב ובכה"ג שלא יטמא נקיט להיפך לא זו שלאביו שאינו אלא חזקה לא יטמא אלא אף לאמו ודאית לא יטמא כנ"ל פשוט:

שם לא יקרחו קרחה בראשם וכו' ובבשרם לא ישרטו שרטת עפמ"ש בלו"א יתרו כ"ב לפרש משאז"ל אין המצנפת בראש הכה"ג אין העטרה בראש כל אדם שמי שמבזה את הראש והזקן לא אותו היא מבזה כי כבודו במקומו מונח כ"א על עצמו מרים קלון כי מורה עי"ז סכלותו שאינו יודע ומבין להוקיר ולכבד את הראוי לכבוד וזהו שרמז גם כאן את ראשם וזקנם לא יקרחו קרחה לחלוק עליהם כקרח ועדתו ועי"ז ובבשרם והוא בשר המבזים בעצמם לא ישרטו שרטת כי בזיון להם שמסירי' העטרה ממי שהולמתו:

שם קדושים יהיו לא' ולא יחללו וכו' והיו קדש עפמ"ד במד"ר פרשתינו שהכה"ג שצריך להיות גדול מאחיו בה' דברים אף אם לעת אשר נתמנה להיות כה"ג אין בו מעלות האלה מ"מ ע"ש שימושו בקדש נוספו לו מעלות האלו עיי"ש בעץ יוסף וגבי כהן הדיוט ג"כ י"ל כן שאף שבעת חחלת שימושו אינו עדיין קדש כדבעי למיהוי מ"מ ע"י עבודת הקדש יגביה שיאו למעלה ואם רק ישמור א"ע שלא יחלל את השם אז הקב"ה בעוזרו שיעשה קדש וזהו קדושים יהיו הכתוב מבטיחם שיהיו קדושי' אם רק ישמרו ויזהרו מלחלל את שם א' אבל ע"י שאשי ד' לחם א' הם מקריבים זהו יפעל עליהם שבעתיד יהיו קדש:

עוד י"ל אחרי ששבט לוי לא נבחר לשרת בקדש תחת הבכורים רק בשביל שלא עבדו את העגל ונשארו בקדושה ובטהרה וכיון שכל עיקר בחירותם לא היתה רק בשביל ששמרו אמרתך ובריתך יצרו ע"כ ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך מעצמו מובן שרק כ"ז שישארו גם לעתיד בקדושתם לא יוסר מהם המצנפת ולא תורם העטרה אבל בהבטל הסבה יבטל גם המסובב וז"ש קדושים יהיו ויזהרו מלחלל שם א' והטעם כי את אשי ד' וכו' הם מקריבים שלא זכו לכהנה לשרת בקדש רק על "והיו קדש" בעבר ואם בעתיד יחללו את קדושתם אז הסר המצנפת והרם העטרה:

שם ואשה גרושה מאשה לא יקחו כי קדוש הוא לא' פתח בלשון רבים לא