לוח ארז החדש רנב

שם ולא תקיא אתכם הארץ וכו' ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה כפל הלשון י"ל שלא יאמרו אחרי שירושה אין לה הפסק ונחלה לעולם תהי' ע"כ אף אם שיחטאו לא תקיא הארץ אותם לז"א הן אמת שאתם תירשו את אדמתם אבל אין זה כירושה דממילא שלא תפסק לעולם כ"א ואני אתננה לכם לרשת אותה רק ע"י רצוני וחפצי באתם לירש ואם אין אתם מקיימי' רצוני לא תהי' לכם הארץ למורשה:

שם הפליאה שהבאתי לעיל כששמע מ"ר מפני שיבה תקום אמר קום בתולת ישראל י"ל עוד עפמ"ש לעיל פ' תזריע אקרא דוראה הכהן שביותר צריך האדם לנהוג בקדושה לעת זקנתו למען ממנו ילמדו וכן יעשו לדורות וכמו שהוא באדם יחידי כן היא באומה הישראלית אשר שיבה נזרקה בה ועברו על ראשה ימות עולם ושנים קדמוניות ע"כ צריכה האומה הישראלית להזהיר בטהרה רוב יפעתה לעיני כל יושבי תבל למען תהי' מופת לרבים וזהו התעוררות לכנסת ישראל שתקום ותעודד על משענתה משענת התורה והחכמה אחרי שעטרת תפארת שיבה תמגנה וז"ש מפני שיבה גם עבור זה שאתה זקן ונועז ע"כ צריך אתה לקום ולהתעורר לכל טוב ומועיל וכל הרוחות לא יזיזו אותך ממקומך וזהו קום בתולת ישראל:

פרשת אמור אמור ואמרת ואז"ל להזהיר הגדולים על הקטנים עפמ"ש חביבים ישראל וכו' חבה יתירה נודעת להם שנקרא בנים למקום ופי' עפמ"ש בשלה"ק לפ' א"ש בתוכחה וזכרתי את בריתי וכו' שזהו מוסיף חטא על פשעים בני גדולים וטובים חוטאים ע"כ אף שאנו בנים למקום והוא תפארתינו מ"מ הוא חרב פיפיות שאם לא ננהוג כשורה אז מה שאנו בני אבות הקדושים יתהפך לנו לרוע וז"ש וירא את ישראל שוכן לשבטיו שאמר כל עם יכול לעמוד באלה שהם מכירים יחוסם ועי"ז יחיו חיים מאושרים ע"כ רק אז הוא לנו לחבוב שנקראנו בשם בנים למקום אם נודעת "להם" שתמיד לנגד זכרונינו שאנו בנים למקום ע"כ אמור אל הכהנים "בני אהרן" שיהיה לנגד עיניהם תמיד מי אביהם הגדול והרם וילכו בדרכו כגודל יחוסם ותפארת מולדתם והתכלית היוצא מזה הוא לא שיתגאו על יחוסם כ"א שלא יטמא בעל ואדון שהכהנים מחמת יחוסם הם אדונים ושרים לא יטמאו את נפשם כי גדול עונם לפי גודל יחוסם ע"כ להזהיר הגדולים שהגדולים במעלה ויחוס צריכים להזהר ולהשמר "על" הקטנים כלומר יותר מן קטני היחוס:

עוד י"ל עפמ"ש לעיל פ' אחרי כי אם הנפש היא טהורה ורק יצרו הוא בעוכרו להסיתו אז יועיל התוכחה כמ"ש הרמב"ם שמה שאמרו ז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני הוא בשביל שנשמת ישראל רצונה לעבוד את ד' רק התאוות הם המונעים ובהסיר המניעה ע"י כפי' תשוש ותשמח הנשמה לעשות רצון קונה כ"כ בהסיר כח המסית ע"י גבורת התוכחה ישוב וירפא לו ובזה פירשתי מ"ש מי בכם ירא ד' שומע בקול עבדו שרק זה ישמע לקול עבד ד' המוכיחו אם "הלך חשכים ואין נוגה לו" אם רק ע"כ הלך כסיל בחשך בשביל שלא ידע במה נכשל ע"כ אם יבוא המוכיח להאיר חשכו יקבלו באהבה אבל מי שיש לו שרץ במוחו וג נפשו מגואלה לזה לא יועיל התוכחה כמ"ש לעיל טמא יטמאנו הכהן אם בראשו נגעו שעוד יוסיף חטא על פשע ע"כ אחרי שאמר להזהיר הגדולים על הקטנים והוא מצות תוכחה לא יקשה האיך יועיל תוכחה אם בראשו נגעו ע"כ אמר שע"כ מהני תוכחה בשביל "שלנפש" לא יטמא בעל בעל בעמיו שבעם ישראל סגולתו רק הגוף יטמא לפעמים אבל הנפש לא תטמא כמ"ש לעיל ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם. ויש להוסיף שאם גם האדם הבינוני יארע לפעמים שיטמא גם את נפשו אבל הכהן הגדול מאחיו בוודאי רק את גופו יטמא ולא נשמתו והנה הנפש כשיודעת שע"י חטא הגוף גם היא תפגם ותתקלקל בוודאי היא מתגברת בכל מאמצי