לוח ארז החדש רנא

היינו כנ"ל אם שישראל סבא הוא עם ישן עם עולם כ"ז רק מבחוץ אבל פנימיות עוד כנערה בתולה אשר עוד תקום ותחיה ואל תבוז כי זקנה עמך:

שם כאזרח מכם יהי' לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך עפמ"ש בלו"א מ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' הכוונה כמו שהאדם משתדל שיהא גופו בריא ושלם תמים בלי מום כן יתן ד' בלבנו שנשתדל להשלמת נפשינו שגם היא תהי' שלימה ותמימה וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' כמו שהעפר הגוף משתדל להיות "כל" לא יגרע ממנו אף כ"ש כ"כ נשתדל שנשמתינו תהי' "כל" תמימה בלי מגרעת וכ"כ כ"פ שהנשמה נקראת גר בארץ וז"ש כאזרח מכם שהוא הגוף שהוא תושב בארץ יהי' לכם נחשב הגר הגר בתוככם ובקרבכם היא הנשמה ואהבת לו כמוך שאתה אוהב את הגוף ותשתדל בהשלמתו כ"כ תאהוב את הנשמה ותשתדל להשלימה:

שם ושמרתם את חקותי ועשיתם אותם וכו' כי איש אשר יקלל את אביו ואת אמו וכו' כי המפ' כתבו שיסוד מוסד לאמיתת תוה"ק אחרי שידוע שכל האבות אוהבי' את זרעם אחריהם ולא יאבו להנחילם שוא ושקר כ"א מחוז חפצם להנחיל לאהוביהם יש ואוצרותיהם למלא בדעות זכות וברורות ע"כ אחרי שאבותינו מעולם דור ודור מסרו לנו במסירת נפשם את תוה"ק זהו ראיי' מהימנא שהיא אמתית ברורה אין בה ח"ו נפתל ועקש ובחוה"ל האריך בזה ע"כ אשר לא ישמע לקול התורה לא על הממ"ה לבד יעוות כ"א יבוז ג"כ להוריו ומוריו אביו ואמו ויאמר שהנחילהו שקר וכזב ע"כ אמר ושמרתם את חקותי ותשמרו אותם לנצח אם תכבדו את אבותיכם יצמח מזה פרי תנובה שהתורה ההיא מורשה לכם מאבותיכם לא תעזבוה ונתן טעם לזה כי איש אשר יקלל וכו' דמיו בו ע"כ תכתבו על לוח לבבכם את נחלת אבות ואפשר שמפני זה אז"ל השווה הקב"ה כבוד אב ואם לכבוד המקום כי ע"י כיבוד האבות יצמח כיבוד המקום ותוה"ק וי"ל שע"כ נקראת המס' אבות להזכירנו תמיד כי אבותינו הם שמסרו הלימודי מוסר היקרים ע"כ נאחז בהם ולא נרפם:

שם והתקדשתם והייתם קדושים וכו' כי איש אשר יקלל וכו' י"ל עפמ"ש ז"ל המקדש א"ע מלמטה מקדשים אותו למעלה וידוע שבנין התפעל מורה על פעולה דמיונית כמו מתעשר מתרושש ע"כ אמר והתקדשתם אם רק תהי' נראים קדושים ואינכם עדיין קדושי' באמת אני מבטיח אתכם לקדש אתכם מלמעלה עד שיקויים בכם והייתם קדושי' והביא ראיי' לזה כי איש אשר יקלל רק את אביו או את אמו נחשב לו כאלו אביו ואמו קלל שניהם יחד כמ"ש באוה"ח שאף שעפ"י הסברא החיצונה לא יהא חייב על קללת א' מהם כקו' אוה"ח שהרי הבן אינו כלו שלו של א' מהם אלא של שניהם יחדיו מ"מ חייב כמו שקילל את שניהם ובע"כ הטעם כמ"ש ז"ל אדם מטמא א"ע מלמטה מטמאים אותו מלמעלה וכיון שקילל א' סופו לקלל שניהם כי מטמאים אותו מלמעלה וכיון שמדה טובה מרובה ממדת פורעניות ק"ו שאם מקדש א"ע מלמטה שמקדשי' אותו מלמעלה ע"כ אם רק והתקדשתם תהיו קדושים באמת כנ"ל:

שם לא תעשו עול במשפט כמדה כמשקל ובמשורה במסור' שבבעה"ט אך רחוק יהי' ביניכם וכו' במדה עפמ"ש באוה"ח פרשתינו בקרא דלא תגנובו דהא דנקיט לשון רבים שנתכוון להזהיר שגם אם ידוע לו שחבירו גנב הימנו אסור לו לעשות כן כמו שעשה הוא כדי להציל את שלו ועיי' תו"ח ב"מ ס"א וזהו שרמז כאן שלא יאמר אדם אחרי שחבירי עשה לי עול גם אני אעשה לו עול במשפט במדה שמדד לי אמדוד לו ובמשקל ששקל לי אשקול לו והוסיפ' המסור' בנ"ט לדבר מלבד שעפ"י פשוטו לא עביד אינש דינא לנפשי' עוד זאת הלא א"א לצמצם שלא יוסיף להרע לו יותר ממה שהרע הוא לך וזהו אך רחוק יהי' ביניכם אולי המרחק רב בין מה שעשה הוא ובין תגמוליך עלוהו: