לוח ארז החדש רמח

על תשמח פן יראה ד' ורע בעיניו כי הרשע אין ד' לנגד עיניו וכשיחזור בתשובה אז יראה את ד' ע"כ אל תשמח פן יראה האויב את ד' ע"י שהוא רע בעיני עצמו יחזור בתשובה והשיב מעליו אפו עיי"ש לזה אמר כאן שע"כ לא תקלל ותבזה את החרש המסיר אזנו לשמוע בקול מוסר ותוכחה כי אולי יחזור בתשובה ואם גם לע"ע מדה"ד שולטת עליו מפני רוע מעלליו אולי ישוב וירא' את ד' לנגד עיניו ואז גס ד' מדת הרחמים עליו יתגלגל וזהו ויראת יש לך לירא שיהפך מדה"ד למדה"ר ע"י תשובתו ואז מאלקיך שהוא מדה"ד יעשה ד' מדה"ר:

שם לא תעשו עול במשפט י"ל עפמ"ש ז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על ד"ת וכ"כ אז"ל שבדין מרומה אין לילך אחרי דין תורה ולפי"ז לפעמים הדיין פוסק כדין תורה יורה ובכ"ז יעשה עול וז"ש לא תעשו עול אף אם תעשו משפט ד"ת. וע"ד הלציי י"ל שאין האדם רשאי לומר לעני המבקש משען שא עיניך אל ד' ובטח בו ומשמים מעל תבוא לפניך השפעה וברכה כי אם אמנם אמת וצדק שצריך האדם לחסות בד' מבטוח בנדיבי' בכ"ז לעת מצוא בשעת דחקו של עני אינו רשאי הבעה"ב לפטור א"ע בהזהירו את העני להיות בעל בטחון ובזה עושה עול לעני שמונע ממנו צדקתו אף שהמשפט צדק הוא בכ"ז לא תעשו עול במשפט צדק הזה אשר תאמרו אליו שא עיניך אל ד' וזהו ולא תשא פני דל שלא תדחהו באמרך לו שא פניך אל ד' וגול עליו דרכיך:

שם לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא עפמ"ש בלו"א ויקרא לפ' מ"ש התורה תחלתה גמילות חסדים וסופה ג"ח שאם גם כבר ח"ו עזבו את התורה כיז' שמחזיקי' עוד במצות ג"ח יש לקוות שעוד יחזורו לגמול חסד גם את נפשם עם האי אכסנאי דאית לי' בגו ביתא כאז"ל והנה רשע מצוה לשנאותו אם אין עוד תקוותו בו שייטיב מעלליו אבל אם יוכל עוד לעמוד ולצפות מתי יכבה נר תאוותיו ויגה עליו שלהבת אש דת בוודאי אסור לשנאותו ואז"ל ישראל רחמנים בני רחמנים ויש להם לב טוב ומטיב ע"כ אם תראה איש שאינו עוד אחיך בתורה ומצוות אבל בכ"ז לא הקשה את לבו הרך בטבע ישראל ויש לו עוד הלב הישראלי הטוב והמטיב והוא אחיך בלבבך כלומר שדומה לך כאח שיש לו לב טוב כמוך והוא גומל חסדים טובים אין לך לשנוא אותו כי עוד יש תקוה שישוב אל ד' כי התורה סופה ג"ת וע"כ נקווה שיחזור בתשובה מחמת לבו הטוב אחרי שכל ישראל ערבי' זב"ז והאיש א' יחטא ועל כל העדה יקצוף ע"כ אם יש לו עדיין הלב טוב ירחם על כל ישראל מדוע יענשו אחרים אשר לא נהנו כלום מעבירותיו וכ"פ מ"ש אל תהי רשע בפני עצמך שאל תדמי בנפשך שרק לעצמך אתה גורם רעה ואין לאחרים חלק עמו כ"א גם חביריו נענשי' ע"י וז"ש שע"כ לא תשנא את אחיך בלבבך כנ"ל אשר יש לו לב כמוך והטעם כי הוכח תוכיח לעמיתך בזה שתאמר לו שלא יאות שתשא עליו ועבור חטא אשר הוא חוטא בנפשו:

עוד י"ל עפמ"ש פ' אחרי ולקח הכהן מלא המחתה גחלי אש ומלא חפניו קטרת סמים דקה ובמסור' שבבעה"ט ואחרי האש קול דממה דקה ופירשתי שמתחלה צריך להוכיח בדברים קשין כגידין לשבר לב החוטא אם אבן הוא נימוח ע"י דברי המוכיח אשר כפטיש יפוצץ סערו וכשכבר נשברה המחיצה המפסקת בין הרשע לאביו שבשמים צריך לדבר אליו בלשון רכה למען שלא יקשה עליו טוב דרכו ושלא יחזור לסורו אם שיכבידו עליו עול התורה כמו שהדין גבי גר הבא להתגייר ח"ש כי בתחלה צריך הכהן אשר שפתיו יורו דעת לקח גחלי אש ולחתות על ראש הרשע כדי שימסו את הקרח הנורא אבל אח"כ יקח קטרת סמים דקה המשמחי' את הלב ברוח נועם וזהו ואחרי האש אשר ע"י נמס כדונג לב הרשע קול דממה דקה דברי חכמים בנחת נשמעי' וזהו ג"כ מ"ש