לוח ארז החדש רמה

כמצוה עליו כ"א מסגף ג"כ את נשמתו הטהורה אשר ברצונה לעשות מלאכת הקדש בכמה וז"ש אף שאסרתי עליכם עבודת הגוף אבל ועניתם את נפשותיכם תרתי משמע הן נפש הרוחנית אם "כל' מלאכה לא תעשו אם גם מעבודת הנפש תשבתו ואחרי שהגוף נקרא אזרח כי הוא תושב בארץ והנשמה רק גר בארץ כהדין אכסני' כדאי' במדרש ע"כ הוסיף לבאר שאז תענו את שני הנפשות אם כל מלאכה לא תעשו האזרח הוא הגוף וגם הגר הגר בתוככם בקרבכם היא הנשמה וע"ז סיים שבת שבתון שני שביתות תהיינה לכם שביתת הגוף מעבוד' ושביתת הנפש ממנוחה. וזהו מ"ש אך את שבתותי תשמורו ואז"ל אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלין הכוונה ג"כ על שני שביתות האלו שביתת הגוף מעבודה ושביתת הנפש ממנוחה אשר בימי המעשה:

שם ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ובספרי כיון שאני פותח את הפנקס מיד אני גובה את הכל עפמ"ש בלו"א כצבי' בשם רמב"ן שע"כ נשחת סדום ועמורה והיתה למהפכה בשביל שהיא אה"ק ולא תסבול ולא תשא את הפושעים והמורדים וז"ש כאן ואפקוד עונה ואענוש אותה "עליה" כמו בשבילה בשביל שהיא אה"ק וגדול עונה מנשוא והנה מי שיש לו בעל חוב ויודע בו שאין לאל ידו לשלם בב"א מרוויח לו הזמן פירעון שישלם בחלקים אבל אם יודע שיש לו לשלם בפ"א אינו מאריך לו הזמן ע"כ בא"י שאוירה מחכים אחרי שבכחם לשלם בפעם א' לא ימתין שישלמו לאט לאט וזהו כוונת הסיפרי:

שם ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלו האזרח והגר הגר בתוככם י"ל עפמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כלם צדיקי' לעולם יירשו ארץ וכו' כי אז"ל פושעי ישראל מלאי' מצוות כרמון ואם גם חוטא בגופו אבל נפשו נשאר' טהורה ונקיי' כמ"ש לעיל ונתתי נגע בבית ארץ אחוזתכם ע"כ כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ואף הריקנים שבהם לא יאבדו חלקם בחיי עד כי עמך כלם צדיקים בנשמתם כי אף שהקב"ה נטע עמים רבים והמון לאמים מ"מ ישראל הוא גוי א' בארץ אשר הוא מעשה ידי להתפאר ומזה הטעם ג"כ נתן הקב"ה לישראל את התורה ולא לאו"ה כי העיקר הוא לקיים התורה בלב ונפש יחדיו אבל מעשה הגוף לבדו לא יועיל ע"כ אמר ושמרתם את חקתי רק אתם תוכלו לשמור את חקי ומשפטי ולא או"ה והטעם שאם גם תחטאו לפעמים מ"מ לא תעשו מכל התועבות האלו האזרח והגר כלומר הגוף והנשמה יחדיו לא יהיו תמים לעבור את פי ד' כ"א רק הגוף יחטא ולא הנשמה:

פרשת קדושים דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אליהם קדושים תהיו פתח בדיבור לשון קשה וסיים באמירה רכה י"ל עפמ"ד בתנחומא פרשתינו סוף פיסקא ב' אם זכיתם אתם נקראים עדה קדושה אם לא זכיתם אתם נקראים עדה רעה שנא' עד מתי לעדה הרעה הזאת עפמ"ש בלו"א פרשתינו לפ' דברי רש"י מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלוי' בה שאין הקדושה רק פרישות יתירה והתבודדות מחברת אנשים כ"א כמ"ש קדש א"ע במותר לך אם יהנה האדם מעוה"ז כהוגן וכשורה ובמשקל ומשורה ויקיים גופי תורה ג"כ נקרא קדוש ע"כ פרשה זו נאמר' בהקהל כי כל העדה תוכל להיות כלה קדוש אם תקיים גופי תורה עיי"ש והנה אם הקדושה לא היתה נקנית לאדם רק ע"י פרישות יתירה אז בוודאי מי שזוכה לזה קדוש יאמר לו אבל מי שאין בכחו לגרש מעליו כל מחמדי תבל נהי דלא הי' נקרא בשם קדוש אבל גם רע לא תבואנו כי לא ניתנה תורה למה"ש ולא תהו בראה לשבת יצרה אבל אחרי אמרנו שהקדושה נקנית אף אם יהנה מעוה"ז אבל רק בהיתר ולא באיסור וזה כל האדם יוכל לעשות בלי עבודה קשה ע"כ מי שאינו עושה כן כ"א יתן אל לבו להוללות וסכלות