לוח ארז החדש רמד

מלעבור גם על הגדרים אשר לא צווה ד' אותם והם בוודאי אינם מטמאי' את הלב מדלא צווה ד' עליהם בוודאי כוונתו רק לשמים, וז"ש ושמרתם את משמרתי שתעשו גדרי' וסייגי' שלא לבד שלא תעשו את התועבות המטמטמי' כ"א לבלתי עשות מהתועבות "אשר לא תטמאו" בהם והם הגדרים אשר בטח לא תטמאו בהם גם בעשותכם אותם ואז בטח אני ד' אלקיכם שרק בשביל שאני אלקיכם אשר צווה אתכם תסורו מרע ולא רק בעבור שלא יטמאו ויטמטמו את לבכם:

עוד י"ל עפמ"ש לעיל פ' נח שצריך האדם לקיים המצוות שבין אדם לחבירו כמו שבין אדם למקום והטעם אחרי שהליכות עולם לנו לחיות בב' עולמות בעוה"ז ובעוה"ב ועל המצוות שבין אדם לחבירו העולם הזה עומד כמשאז"ל על האמת והדין והשלום וע"י המצוות שבין אדם למקום נזכה לחיי עוה"ב ע"כ אמר ושמרתם את חקתי שאין להם טעם והם המצוות שבין אדם למקום שברובם לא ידענו סבתם ואת משפטי הם הדינין שבין אדם לחבירו והטעם שנצרכי' אנו לשניהם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם בעוה"ז כי עליהם העולם עומד כנ"ל, ואני ד' נאמן לשלם שכר בעוה"ב כפירש"י:

עוד י"ל כי הקב"ה נתן את תוה"ק לעמו ישראל ולא עשה כן לכל גוי הוא בשביל שידע הקב"ה שרק ישראל ינטרוה כבבת עינם ולא יעזבוהו לנצח ועליה יהרגו כל היום ובכ"ז יאחזו בה ולא ירפו ממנה כמ"ש בלו"א הללו את ד' כל גוים וכו' ואמת ד' לעולם ופי' ולעיל וסלחת לעוון העם הזה וכו' ונחלתנו וכי עזין שבאומות ישראל הם והוא עם קשה עורף ומה שיאחזו בו יהי' נחלתם לעולם וכל הרוחות שבעולם אינם מזיזי' אותם ממקומן אבל אם הי' נותן תוה"ק לאו"ה כ"ז שהיו יכול לחיות חיי נחת ושלווה ע"י התורה היו שומרי' אותה אבל אם יעמוד להם על ידה צרות ויסורי' היו משליכים מהם את עבותיה לנתק את מוסרותיה כדאי' פ"ק דע"ז דבמצוות סוכה בלעטו או"ה כשהקדיר עליהם חמה וידועי' ד' ר"ת שבתוס' יבמות שישראל קרויי' אדם ואומות העולם נקראי' "האדם" עיי' לו"א מילתא בטעמא וז"ש ושמרתם רק לכם ניתן לשמירה של קיימא חקותי ומשפטי בשביל שידעתי שאתם תמסרו נפשכם עליה ותאחזו בה ולא תעזבוה לנצח אם לשבט אם לחסד אבל אשר יעשה אותם "האדם" אם הייתי נותנה לאו"ה הנקראים בשם האדם לא היו שומרי' אותם רק כ"ז וחי בהם ולא שימות בהם וכ"ז שיכולים לחיות על ידה חיי נחת ושלווה אבל לא בעת רעה תבוא עליהם שיגזרו מיתה על קיום התוה"ק אבל ישראל עם קרובו יטרוה לנצח:

שייך לעיל בחדש הז' בי' לחדש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר בתוככם וכו' שבת שבתון הוא לכם בי ביוכ"פ צריך האדם לשבות ולנוח ממלאכת הגוף אבל אין בזה די סיפוקו אם גם הנשמה תשבות ממלאכתה מלאכת הקודש כ"א כמו שבעת שהגוף עובד עבודתו הנפש תניח ממלאכתה כמ"ש אי סייפא לאו ספרא כ"כ בעת אשר הגוף נח ממלאכתו ויניחו יגיעי כח צריכה הנשמה לעבוד את עבודתה ביתר שאת להשלים א"ע ביום המקודש בעת שאין מלאכת הגוף מפריעה מעבודתה הקדושה והנה השרש שבת לא הניח רק על הפסקה ממלאכה כ"א הפסקה ממנוחה לבטלה נקראת ג"כ שביתה אשר עיקר הוראתה הביטול וההפסק מהמעמד הקודם או ממלאכה למנוחה או ממנוחה למלאכה ע"כ אף שמלאכת הגוף אסור' ביוכ"פ אבל מלאכת הנשמת לטוהר ולזקק א"ע אדרבה עיקר מצוותה בימים המקודשי'. ע"כ ונאמר ושמרו בנ"י לעשות את השבת הכוונה לעשות בקום ועשה את השבת והוא ביטול מנוחת הנפש אשר לא עבדה בכל כחה מחמת טירדות ימי המעשה וביום המקודש תשבות ממנוחתה כמ"ש לא ניתנה שבת אלא לעסוק בתורה אבל מי ששובת ביום המקודש רק ממלאכת הגוף ואינו עוסק גם בעבודת הנפש זה הגבר לא יצלח ולא שמענה את גופו ע"י ה' עינויי'