לוח ארז החדש כד

שמעשיו יכונו בשם ערב שהוא מלשון עירוב שיום ולילה נתערבו בו ולא ניכר היטיב אם אור לו או חשך יכסהו כ"א לילה גמורה אין בו כלל וכלל מאור היום ואחרי שלפי פי' א"ע הנ"ל לא נחתם דין דור המבול רק מפני שכסו על פשעיהם וכשחתו לפני האלקים א"כ כוונת הפליאה מבוארת שרק מפני שהשי"ת קרא למעשיהן של רשעים לילה ולא ערב להורות שהטמא יקרא שהוא טמא ע"כ בא המבול לשחת כל בשר אשר בו ריח חיים שהי' עירב הבשר תאווה עם רוח החיים הקדושה והטהורה אבל אלו נאמר לחשך קרא ערב שרצון השם שיהא מעורב טוב ברע לא הי' מבול בעולם:

עוד י"ל עפמ"ש מ"ש בויקרא והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה ושלם אותו בראשו וכו' לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו כי קצת מהאפיקורסים אומרים אף שהם עוברים על כל מצוות ד' בשאט נפש אבל בזאת יתהללו שהם ישרים במסחור ונושאים ונותנים באמונה ומקיימים מצוות שבין אדם לחבירו אשר עליהם תכין יסוד חברה האנוסי' אבל באמת טוב יותר הי' אם אכל בשר החזיר השקץ והעכבר וקרקפתא דלא מנח תפילין אם גם בעניני ממון היו רעים בגופה וחטאים בממונם כמ"ש לעיל "וטמא טמא יקרא" אז כל אדם כשר ויש היה נזהר מהם שלא ילכד בשחיתותם אבל מתוך שמראים סימני טהרה בדבר שבממון עי"כ הם מסוכנים יותר ללמוד מהם ומתהלוכותיהם ובאמת זהו מתחבולת היצ"הר שע"כ הוא מסייע ידי עוברי עבירה לעשות טוב עם אנשים שע"כ בנקל לו להסית בני אדם שיעשו כמוהו להיות עכ"פ רע לשמים וטוב לבריות אבל אם היו גם רעים לבריות אז כל אדם הי' מרחיק את עצמו מהם ומהמונם ע"כ אף על טובם לבריות יענשו כי גם את הטוב שיעשו נצמח ממנו שורש פורה ראש ולענה וז"ש "יהיה כי יחטא ואשם לעשות כל התועבות ובכ"ז ביום אשמתי לשמים ישיב את הגזילה ומדקדק במצוות שבממון שלא לקח ח"ו מאחרים מאומה שלא כשורה לא תאמר שזה יחשב לו לצדקה ויבוא על שכרו כ"א אדרבה ושלם אותו בראשו כי חייב בזה את ראשי למ"ה והטעם וחמישיתו יוסיף עליו והוא מלשון חמושים ומזויינים שהיא נותן עי"ז כלי זיין ליצ"הר נטען יוכל לכבוש את בנ"א ואז"ל הרשעים מסורים ביד יצרם וז"ש לאשר הוא לו' הוא השטן הוא היצ"הר אשר יאמר עליו כי זה הרשע היא לו לקנין והוא ימשול בו רק לו יתן ביום אשמתי וחטאו לשמים ויעשה טוב לבריות לתת צדקה וג"ח לא לשמים הוא נותן כ"א לאשר הוא לו והוא היצ"הר לו הוא נותן ביום אשמתו:

וי"ל בזה דברי מדרש ריש פ' צו זאת תורת העולה מה כתיב למעלה מן הענין והשיב את הגזילה אמר הקב"ה כשתביאו קרבן לא תביאו מן הגזל כי כמו שלא טוב עושה בעמיו מי שהוא רע לשמים אף שטוב הוא לבריות וע"ז י"ל חסר לאמים חטאת כ"כ להיפך על אותן בני אדם שהן טוב לשמים ומדקדקים במצוות להיות זהיר בקלה כבחמורה אבל בעניני ממון המה חשודים להונות ולרמות גם באלה אין חפץ לד' בהם כ"א האדם השלם אשר בו יבחר ד' צריך להיות טוב לשמים וטוב לבריות שניהם יחדיו יהיו תמים וע"ז רומז קרבן העילה שכליל תקטר לד' כן האדם צריך להיות כלי קדש לד' ולא חציו לד' או בין אדם למקום או בין אדם לחברו וחציו לכם וזהו כוונת המדרש כמ"ש "והיה כי יחטא ואשם" עפ"י כוונה הנ"ל כ"כ לא תקריבו מן הגזל שתהיו מקיימי' מצוות שבין אדם למקום ולא שבין אדם לחברו וע"ז נאמר זאת תורת העולה שצריכי' להיות כעולה שכלה כליל קדש לד':

ובאמת אחרי שעיר פרא אדם יוולד וכל אדם בטבעו הוא חיה טורפת ורק האמונה בד' ובתו"הק היא תשים מתג ורסן עדיו לבלום ולגדור בעדו שלא יעשה כדגת הים אשר הגדול בולע את הקטן וע"ז אחז"ל הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו וכבר פירשו שקאי על שלומה של מלכות שמים שרק בעת אשר מלכות שמים היא בשלום עם הבריות רק אז נשמר' שלא יבלע חד את אחד כי בזמן שסר צל שדי ממעשיהם ונכרתה האמונה בד' והם מלאים רק מגשמיות אז אין מתג ורסן לטבעם האנושי ע"כ אמר שמתחלה ותשחת הארץ לפני האלקים שלא חטאו רק בעבירות שבין אדם למקום ולבסוף ותמלא הארץ חמס שהתעיב עלילה גם בין אדם לחבירו ונתנה המסור' טעם