לוח ארז החדש רלט

להם מרוב טובו ומשפיע עליהם עושר וכבוד בני חיי ומזוני ועי"כ יוכל להקל עונשם בעוה"ב באמרו להתנצלותם שעל ששמנו ועבו מרוב טובה חטאו בשרירות לבם אבל אם הי' עניים מרודים ובכ"ז היו חוטאים לא הי' שום התנצלות להם והקב"ה ברוגז רחם יזכור כמ"ש לעיל מצה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבי' על חימוצה כרת וז"ש והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל המה הרשעים אשר גורלם ומנת חלקם לילך לאבדון בעוה"ב יעמד בעוה"ז אחי' וקיים ובריא אולם אלה שלוי עולם השגו חיל והטעם לפני ד' שהוא מדת הרחמים לכפר עליו למען יהי' לו כפרה וקינוח על עונותיו שיש לו מקום לתלותם על רוב עשרו וגדלו והטעם השני שטוב להם בעוה"ז לשלח אותו לעזאזל המדברה שלעת מצוא בעוה"ב יקבל עונשו בלי מגרעת וזהו שיוכל לשלח אותו למקום מדבר ושממה:

שם ולקח מלא המחתה וכו' ומלא חפניו קטרת סמים דקה במסור' שבבעה"ט ואחרי האש קול דממה דקה עפי"ד בזבחים פ"ח דקטרת מכפר על לשה"ר יבוא דבר שבחשאי' פירש"י שנא' וכל אדם לא יהי' באוה"מ, ויכפר על מעשה שבחשאי ופריך הש"ס והאמרי' דמעיל מכפר על לה"ר יבוא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול ומשני הא בצינעה קטרת מכפר ובפרהסי' מעיל מכפר וזהו כונת המסור' קטרת סמים דקה שהוא דבר שבחשאי מכפר על קול דממה דקה והוא לה"ר שבחשאי. וי"ל מ"ש פ' קדושים "לא תלך רכיל בעמך ותרגום יונתן לא תהו אזלין בתר לישנא תליתאי דהוא קשה כחרבא דקטיל וסיים ולא תעמוד על דם רעיך וכ' דכוונתו עפמ"ש ז"ל שלה"ר הורג ג' ומגדיל עוונו כמו ג' עבירות החמורות ע"ז ג"ע ושפיכות דמים ולפי"ז הי' באפשר לומר כיון שבג' עבירות אלו אף אביזרייהו יהרג ואל יעבור א"כ אף בלה"ר שהוא כרציחה נאמר ג"כ שאף על אביזרייהו יהרג ואל יעבור וכמדומני שראיתי כן בס' של צדיקי' והנה הטעם שברציחה יהרג ואל יעבור הוא כאז"ל מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דלמא דמא דחברך סומק טפי והיינו דקאמר קרא לא תלך רכיל כתרגום יונתן שלה"ר הוא כרציחה והטעם כי לא תעמוד "על" למעלה אדם רעיך כי מאי חזית דדמא דידך סומק ע"כ בלה"ר שהוא אביזר' דרציח' ג"כ אל יעבור:

שם וכפר על הקדש מטומאת בניי מפשעיהם לכל חטאותם וכן יעשה לאוה"מ השוכן אתם בתוך טומאתם עפמ"ש פ' שלח סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך ובמסור' שבבעה"ט כגודל זרועך הותר בני תמותה עפמ"ש וסלחת לעווני כי רב הוא ואז"ל אתה רב ויאה לרב לסלוח עוון רב וכה"א אנא חטא העם הזה חטאה גדולה אלמא כשיגדל העוון יותר ראוי לרברבי לסלוח עליו והנה חסדי שמים מרובי' עד לאין תכלית ע"כ אמר מ"ר סלח נא לעוון העם הזה אשר הוא גדול כ"ש כגודל חסדך כמו שחסדיך גדולים כן העוונת גדלו ויאה לך למחול עליהם וי"ל מילתא בטעמי שהקב"ה צריך למחול ביותר עוון גדול מנשוא כי האדם לא הי' יכול לחיות אם יסבול משא כבד עוון גדול אחת דתו היתה להמית ע"כ זמן הצורך למחול ע"ד שפי' כי עמך הסליחה למען תוורא משא"כ עוון קטן יוכל האדם לסבול כי לא יכבד אכפו עליו ע"כ אמר סלח נא לעין העם הזה אשר הוא גדול כגודל חסדך כנ"ל וביאר' המסור' הטעם כי כגודל זרועך הותר בני תמותה כ"א אין אתה מוחל ה"ה בני תמותה וכל דייני ארע' כלא חשובין וז"ש וכפר על הקדש מקודם על פשעיהם החמורי' ואח"כ ויבקש כפרה לכל חטאתם אף על השגגות וסיים וכן יעשה שצריך לעשות כן לבקש מתחלה על החמורות ואח"כ על הקלות לאהל מועד היא נשמת חיים מגבהי מרומים אשר בהיר ישכון כבוד ד' השוכן אתם בתוך טומאתם וכ"ז שהפשעים לא נמחו א"א להשאר הנשמה בתוך הגוף ע"ד הותר בני תמותה:

עוד י"ל עפמ"ש בסוף יומא דבתשובה מאהבה זדונות נעשות כזכיות ובתשובה מיראה כשגגות וע"ז רומז לכפר ע"י ששב ונתכפר לו